מיס- בין חלל למבנה: את עבודותיו של מיס לאורך השנים מלווה דואליות- "חלל" (space) מול "מבנה" (structure)
| מוסד לימוד | הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל |
| מקצוע | אמנות ומוסיקה |
| מילות מפתח | אדריכלות, ארכיטקטורה, חלל, מבנה, מיס, מיס וון דה רוה |
| שנת הגשה | 2002 |
| מספר מילים | 3078 |
תקציר העבודה
תקציר את עבודותיו של מיס לאורך השנים מלווה דואליות- "חלל" (space) מול "מבנה" (structure).
עפ"י פרמפטון ( (Frampton, K, נובעת דואליות זו מהשפעתן של שתי שיטות מנוגדות- מחד, הקלסיציזם הרומנטי, אשר תירגומו למסגרת של שלד פלדה מודרני הוביל את מיס לכיוון דמטריליזציה של הארכיטקטורה, לפירוק הצורה הבנויה למישורים עצמאיים המוצבים בחלל חמקמק- כמו בציור סופרמטיסטי. מנגד, הושפע מיס מארכיטקטורת העמודים והקורות שמקורה בעולם העתיק- מהאלמנטים של גג, קורה, עמוד וקיר. בנסיונותיו למצוא דרך חדשה להגדיר חללים, מצא עצמו מיס על הגבול הדק שבין "חלל" ו"מבנה".
מצד אחד שאף מיס לשבור את מושג "הבית כקופסא" (בהמשך לרייט) ולאפשר זרימה של חללים זה לתוך זה, לאחדם לחלל אחד ולחבר את חללי הפנים עם חללי החוץ לכדי ישות אחת.
מנגד- נסה מיס להמנע מטשטוש מוחלט של גבולות החלל. הוא אינו מנסה "להעלים" את המבנה, ולהטמיע אותו בסביבה. בעיני מיס ישנה חשיבות שווה למה שנראה מתוך המבנה ולאיך שהמבנה נתפש מבחוץ.
מיס ניסה ליצור איזון בין שני מרכיבים מנוגדים אלה ולאורך עבודתו ניסה להגיע למצב שבו לשני המרכיבים חשיבות שווה. הוא שאף לבטא בו-זמנית שקיפות ומוצקות, מסה וחלל, חומר ואנטי-חומר.
עיסוקו בנושא זה בא לידי ביטוי בפיתוח "תכנית חופשית" ובשימוש נרחב בחומרים חדישים- פלדה וזכוכית.
לשימוש בזכוכית משקל חשוב בעבודותיו של מיס. הזכוכית איפשרה למיס לטפל בגבול שבין חלל ומבנה. תחת שינויי האור משתנה זכוכית מאנטי-חומר שקוף לחומר רפלקטיבי ומוחשי – מ"חלל" ל"מבנה".
את התהליך שעברו עבודותיו של מיס תוך העיסוק בנושא זה בחרתי להדגים על מספר עבודות ופרוייקטים, המהווים בעיני נקודות ציון של התהליך. בכל אחד מהפרוייקטים מגלה או מפתח מיס אלמנטים המוסיפים רובד נוסף לעיסוקו בדואליות של "מבנה" מול "חלל".
1 . משחק בתכונות ההשתקפות של הזכוכית Glass Skyscrapers (project) 1919, 1920
2 .
פיתוח "התכנית החופשית" Brick villa (project) 1923
3 .
גילוי הפוטנציאל הטמון ב"תכנית החופשית" German Pavillion, Barcelona 1929
4 .
ראשית "בית הזכוכית"- שלוש חזיתות שקופות Tugendhat house, Brno 1930 5.
"התכנית החופשית" בבית מגורים Berlin Building Expo, Berlin 1931
6 .
המבנה כשלד של עמודים וקורות Court houses (project) 1931-38
7.
הארכיטקטורה כעדשה Resor house (project) 1938
8 .
העלמת הארכיטקטורה (“Nothingness”) Museum for a small city (project) 1942
9.
קומפילציה של כל הנ"ל ליצירת ארכיטקטורה שהיא "almost nothing".
Farnsworth house 1946-51
