היבטים טריטוריאליים בעיצוב מוסדות דת (בדגש על בתי כנסת) תוכן עניינים
하나.                   הקדמה חיבור זה עוסק ב: היבטים ערכיים המעצבים את חיצוניותם וחלק מהותי, מאופיים של מוסדות דת (בדגש על בתי כנסת). בהמשך, נבדקות  קטגוריות הדנות בסוגיות הבאות: דרכי עיצוב (פנימי וחיצוני), שימוש בחפצים כסמלים, החזרתיות המונוטונית של הסמל שבסופו של דבר, הופכת אותו יחד עם החלל בו הוא נמצא לטריטוריה בעלת משמעות, ובמקרה הזה, בעלת משמעות דתית, ואף בתקופות מסוימות עם משמעות לאומנית. טריטוריית בית הכנסת, המעוצבת בצורה בעלת אלמנטים ייחודים, מחזקת ערכים דתיים ומשרשת מנהגים ומסורת. כך בעצם משפיע עיצוב סביבה זו על הפרטים השונים בחברה. בהמשך בכוונתי למצוא, תוך התייחסות מקיפה לשאלה המרכזית בה עוסק הסמינריון, מה הם הערכים, הבאים לידי ביטוי בעיצוב של המוסד הדתי בית הכנסת בכלל, ובבית כנסת ספציפי?.   עם ישראל שבתפוצות והעדות השונות שבישראל, זרמי הדת המגוונים (החל בחילונים וכלה באנשי הדת הפנאטיים ביותר), חולקים מסורת משותפת של הליכה אל "בית כנסת". עקב החילון שחל בעם, לא כל יהודי מגיע לבית הכנסת, אבל אלו שכן, עושים זאת לצורך: תפילה, למידת תורה, שמחות (בר מצווה, חתונה, ברית), שמירת מסורת, אורח חיים דתי ועוד. בבתי הכנסת הרבים, ניתן למצוא אלמנטים בסיסים דומים המעניקים למקום צביון דתי – קהילתי.
אדם המוצא עצמו מטייל בבית הכנסת הגדול של יהדות פראג,  בבית הכנסת הגדול בתל אביב או בבודפשט, או אפילו בבית כנסת קטן ושכונתי בישוב כפרי בישראל או בגולה, ימצא באופן עקבי אלמנטים עיצובים רבים שחוזרים על עצמם, וסגנון פנימי דומה. למרות שלכאורה העיצוב ניזון מסביבה תרבותית שונה (זרמים ביהדות, זמן – כרונולוגי, תפוצות ביבשות השונות, משטרים שונים, תקציב, בתוך ישראל – עדתיות, וכד'), נשמרים בקנאות: סמלים זהים, חוקי התנהגות וקודים חברתיים.
לחפצים ולמבנה הפנימי והחיצוני של בית הכנסת משמעות סמלית. שרידים רבים של בתי כנסת שחרבו בתקופת השואה ואף לפניה, במדינות השונות מראים אלמנטים מדהימים של דמיון במבנה ובהתנהגות. שמירה על חוקים בני למעלה מאלפיים שנה (מאחר ומעריכים כי עם ישראל החל במסורת ההתאספות לצורך תפילה בבתי הכנסת עם חורבן בית ראשון). בכל בית כנסת אנו מוצאים מאפיינים דומים: התפילה בעברית למרות שלעיתים המתפללים אינם מבינים את השפה וחיים בארצות נכר (המקור לקיום הנוסחים השונים), מיקום הספרים, כניסה וחללים נפרדים למינים השונים (עזרת נשים ועזרת גברים), מיקום החפצים ביחס לירושלים, מקומו של החזן, גובה ספר התורה ועוד… למרות כל זאת ובתוך כל הדמיון ישנם הבדלי עיצוב המאפיינים קבוצות שונות: עדות, זרמים ביהדות, תקופות לאורך ההיסטוריה, תקציב, גודל המקום, נוסחי התפילה (אשכנזי, ספרדי, חסידי = אשכנזי בנוסח ספרד, מעורב ותימני) וכד'. בכוונתי להביא בסמינריון זה מדעות החוקרים הבולטים בתחום העצוב והדת, ולהתייחס למאפייני קטגוריה זו גם במוסדות דת שאינם יהודיים, ולבסוף, להצליב את הנתונים המתקבלים, בכך לקבל תמונה רחבה המלמדת על תרומתו של העצוב הייחודי בבתי הכנסת לביטוי ערכים הקשורים בדת ובמסורת אבות.
  하나.                      הקדמה …עמודים
2 – 3.
둘.    רקע
תיאורטי: -.עמודים
4 – 23.
ב.1. היבטים ערכיים של טריטוריה, כללי .עמודים 4 – 9.
       ב.2. עיצוב מוסדות דת : -..עמודים 9 –  20.                      .I  בתי כנסת שונים ..עמודים 9 – 15.
    .IIכנסיות, מקדשים ומסגדים בקווים כללים–עמודים 15 – 21.
      ב.3. היבטים ערכים הקשורים בעיצוב בתי הכנסת עמודים 21 –
5 .
셋.    שאלת העבודה: אלו ערכים באים לידי ביטוי בעצוב חלל בית הכנסת? -..עמוד 26.
넷.    שדה המחקר בית הכנסת ע"ש בלס ז"ל, של קהילת עולי בבל, למה דווקא שם?, המפגש, היתרונות והחסרונות בשדה מחקר זה …עמודים 27 – 28.
다섯.                      שיטת המחקר תצפית על בית הכנסת של יוצאי בבל בראשון לציון, אנקדוטות מהתצפית,  יתרונות וחסרונות השימוש בתצפית על בית כנסת –.. עמוד 29.
여섯.                      ממצאים: ניתוח המקורות שהובאו בפרקים הקודמים–.עמודים 30 – 33.
일곱.                      סיכום ומסקנות -עמודים
3 4 – 35.
여덟.                      ביבליוגרפיה –..עמודים -36 37.
아홉.                      נספחים:
·        איור מחיצה בין מחיצות.
·        ספרי תורה שונים.
·        מבנה סכמאטי של הפנתיאון כמייצג לכנסיות הרוטונדה.
·        מבנה סכמאטי של כנסיות בסגנון בזיליקה.