מבוא לסוציולוגיה של החינוך – מענה למבחן בית

1. וידויו של אינטרסנט /סטף ורטהיימר           YNET 19.3.2008
בדרך כלל מתקשר שמי עם "ישקר", ואני שמח על כך. אך ישקר היא סיפור ידוע, ואני רוצה לספר לא על עסקים של מיליארדים, אלא על שני פרויקטים חדשים יחסית וקטנים יחסית, שבהם אני עוסק כיום: מפעל לא גדול ובית ספר קטן. אדם צריך להתחדש, ואני החלטתי לפתוח אפיק חדש דווקא בתחום החשוב מאוד בעיני של האי-חידוש.
"מטליקון" היא חברה שבה כ-120 עובדים, המייצרת חלקי מתכת למכונות. לקוחותיה, הנמצאים בעיקר בגרמניה ובשוויץ, זקוקים לחלקים בדיוק בגודל של מיקרון. לתעשייה בסין אין (עדיין) את מיומנויות הייצור הדרושות לטווח דיוק כזה, ואילו בשוויץ ובגרמניה פחות ופחות מפעלים מסוגלים לעמוד בהזמנות לחלקים ברמת דיוק כזאת. מטליקון, הממוקמת בפארק התעשייה לבון שבגליל העליון, עושה את זה מצוין. מדוע הסיפור הזה מעניין? אולי דווקא מפני שהוא לא מעניין.

מטליקון לא עושה שום דבר חדש. אין בה מחלקת מחקר ופיתוח שעמלה על המצאות גאוניות. מה שיש בה זו מיומנות בייצור מוצר מדויק ואיכותי, שהופכת לנדירה יותר ויותר ומושכת לקוחות שמוכנים לשלם היטב בעבורה.
מטליקון נמצאת במגמת התרחבות מתמדת. בנוסף לצמיחתה בארץ הקמנו חברה בת בגרמניה ואנו עומדים להקים חברה נוספת באיטליה. ההזמנות גדלות, אך ההתפתחות של מטליקון תלויה ביכולת לשכור בעלי מקצוע ברמה גבוהה, ואלה אינם מתחנכים באוניברסיטה או בטכניון.
לא אפרט כאן שוב את תלונותי נגד משרד החינוך, אשר עקר מן היסוד את החינוך המקצועי בארץ וגרם להרס של תחום שהוא ביסוד הביטחון הכלכלי והלאומי שלנו. במקום זאת אספר על פרויקט נוסף שאני מעורב בו.
בעזרת ידידי, ד"ר, פתחתי בית ספר מקצועי. לא טכנולוגי, לא מדעי – מקצועי. המלה "מקצוע" מכובדת מאין כמוה בעיני. לא יותר ממאה תלמידים לומדים בבית הספר, והוא שוכן באותו גן תעשייה שבו נמצא מפעל מטליקון. הילדים, אין אנו מתביישים לומר, נפלטו מכל מוסדות החינוך שבהם למדו בעבר. משרד החינוך אמר להם: אצלנו עושים תעודות בגרות, מסיבות שונות אתם לא מסוגלים להשיגן, לכן מבחינתנו אתם לא קיימים.
בית הספר מיועד לילדים שיש להם ברק בעיניים כאשר הם מייצרים משהו מוצלח במו ידיהם. הלימודים הם עד חמש אחר הצהריים בכיתות בנות 15 תלמידים. אחר הצהריים הם עובדים בקבוצות לימוד, חמישה תלמידים עם חונך. מי שיכולים ורוצים – יוציאו תעודות בגרות. משרד התמ"ת מתקצב באופן חלקי את בית הספר. כמובן שלא היה שום סיכוי לשתף את משרד החינוך בפרויקט.
אני רואה את ההתקדמות המדהימה של הילדים. אני יודע שהם יוכלו להיות בעלי מקצוע נהדרים. מבקרי טוענים שאני קובע בעבורם, כבר בגיל 15, את עתידם המקצועי. אינני קובע דבר. התפלגות היכולות הלימודיות של הילדים הללו דומה מאוד להתפלגות אצל ילדים שלא נשרו ממערכת החינוך. כל אחד מהם יוכל לעשות מה שירצה כשיגדל. אני נותן להם אופציה של קיום בכבוד, אופק שיוכלו להביט אליו.
טענה אחרת המופנית כנגדי היא שאין זו חוכמה להשיג תוצאות אם משקיעים בכל ילד כל כך הרבה כסף. ואני שואל כמה כסף תשקיע המדינה בתוכניות שיקום למיניהן כאשר הילדים הללו ייהפכו לגורמים מזיקים בגלל הזנחתה הפושעת? וכמה הון מבוזבז במערכת החינוך על שטויות שלא יועילו לילדים בדבר בהמשך חייהם?
אני אינטרסנט. אני מאמין שבית הספר המקצועי הקטן צור לבון יספק לי, כתעשיין, את בעלי המקצוע האיכותיים שלהם אני זקוק במטליקון. אני אינטרסנט. אני מאמין שבית הספר המקצועי הקטן צור לבון יהפוך את הלומדים בו לאזרחים מועילים ותורמים למדינתם, לבני אדם בעלי תחושת סיפוק וביטחון עצמי.
נואשתי מלהתריע נגד קברניטי חינוך שמובילים את ישראל לשום מקום. התאכזבתי מארגוני מורים שכאילו מדברים על מהות, אך נאבקים רק על שכר ותנאים. כל שנותר לי הוא לנסות ולספר על פינה קטנה בגליל, על מפעל אחד לא גדול ובית ספר אחד קטן, כדי לחזור ולומר את המובן מאליו: חשוב מאוד, ואפשרי לחלוטין, להקים עוד מפעלים ועוד בתי ספר כאלה.

2. 100 המושגים
100 המושגים במורשת, בציונות ובדמוקרטיה היא תוכנית המיועדת לכיתות ז', ח' ו-ט' בבתי ספר עבריים שיצאה בשנת 2003 מטעם משרד החינוך, התרבות והספורט. על המושגים המופיעים ברשימה נבחנו התלמידים במבחני המיצ"ב. רשימת מאה מושגי היסוד ספגה ביקורת חריפה. אנשי חינוך שונים טענו כי בניית רשימה מצומצמת של מושגים היא מעשה שאינו מקצועי ואינו חינוכי, וכי המושגים נותנים ידע חלקי בלבד. כמו כן, קיימת בעייתיות בעריכת הרשימה ללא דיון ציבורי הולם. ביקורת נוספת נוגעת לתוכנה של הרשימה ונוגעת לאי אזכור מושגי מפתח. באוקטובר 2006 החליט משרד החינוך לבטל את התוכנית, בטענה כי יש להעדיף ידע מעמיק והבנה על פני שינון.
הרשימה המלאה:
מושגים במורשת יהודית
1. אבות ואמהות האומה
2. אבלות
3. ארץ ישראל וירושלים
4. בית כנסת ואביזריו
5. "בית ראשון" ו"בית שני"
6. בר ובת מצווה
7. ברית מילה
8. גלות בבל ושיבת ציון
9. גמילות חסדים
10. הבעל שם טוב
11. הלוח העברי
12. הלכה
13. זמירות ופיוט
14. חגים לאומיים
15. חופה וקידושין
16. חז"ל – תנאים ואמוראים
17. ימי אבל וצום
18. ימים נוראים
19. יציאת מצרים ומעמד הר סיני
20. כיבוד הורים ומורים
21. כשרות
22. מיסטיקה, קבלה וזוהר
23. סידור ומחזור תפילה
24. רב ורבנות
25. רמב"ם
26. רש"י
27. שבת
28. שלוש רגלים
29. תור הזהב וגירוש ספרד
30. תורה שבעל פה
31. תנועת ההשכלה
32. תנ"ך
33. תפילות וברכות
34. תשמישי מצווה וקדושה
מושגים בציונות
1. שרה אהרונסון
2. ארגונים צבאיים לפני קום המדינה
3. מנחם בגין
4. חיים נחמן ביאליק
5. דוד בן גוריון
6. אליעזר בן יהודה
7. הכרזת המדינה
8. הצהרת בלפור
9. בנימין זאב הרצל
10. חיים ויצמן
11. זאב ז'בוטינסקי
12. חומה ומגדל
13. יד ושם
14. אלי כהן
15. כ"ט בנובמבר
16. מוסדות לאומיים
17. מוסדות לחינוך גבוה
18. מלחמות ישראל
19. משפט אייכמן
20. הנרייטה סולד
21. חנה סנש
22. ש"י עגנון
23. עלייה ב' – עלייה בלתי ליגאלית
24. עליות לפני קום המדינה
25. עליות לאחר קום המדינה
26. צה"ל
27. צורות התיישבות
28. קליטת העלייה הגדולה בראשית המדינה
29. יצחק רבין
30. הברון רוטשילד
31. הרב ריינס
32. תיאטרון הבימה
33. תל חי

מושגים בדמוקרטיה ישראלית
1. אדם נברא בצלם
2. אמנה חברתית
3. אמנות ג'נבה
4. אמנות זכויות האדם
5. אמנת זכויות הילד
6. בג"ץ – בית המשפט הגבוה לצדק
7. בחירות
8. בתי דין דתיים
9. בתי המשפט – הרשות השופטת
10. גזענות
11. דגל
12. דמוקרטיה
13. הומניזם
14. הימנון
15. הפרדת רשויות
16. חברה אזרחית
17. חוק ביטוח בריאות ממלכתי
18. חוק השבות
19. חוק חינוך ממלכתי
20. חירות – הזכות לחירות
21. כנסת ישראל – הרשות המחוקקת
22. מגילת העצמאות
23. מדינה יהודית ודמוקרטית
24. מיעוטים
25. ממשלה – הרשות המבצעת
26. נשיא
27. סובלנות
28. סמל המדינה
29. פלורליזם
30. קו העוני
31. קואליציה – אופוזיציה
32. שוויון – הזכות לשוויון (שוויון הזדמנויות)
33. תקשורת