אפקטיביות השימוש בסקרים: פתוח, סגור או משולב ראשי פרקים:

1 .                   מבוא.
2.                   סקירה ספרותית:
2.1  סקרים – פרק העוסק בקצרה בהבהרת החשיבות של סקר, השימוש בו יחד עם הצורך באמינותו, תקפותו ויעילותו. היסטוריית התפתחות הסקרים עד היום. 
2 .2   סגנונות שאלונים בסקרים: מאפיינים ומגמות. בפרק זה יסקרו סוגי שאלונים המורכבים משאלות פתוחות או משאלות סגורות, מה היתרונות והחסרונות של כל סוג שאלון (בפני עצמו וביחס לאחר). כמו כן יינתן תקציר של סוגי סקרים (טלפון, אינטרנט, ראיון אישי וכד') בהם ניתן למצוא את השאלות הפתוחות ו / או הסגורות, תוך התחשבות בהבדלים הנובעים מסוג השאלון.
2 .3   הסברים על התיאוריה של קרוזניך, של wolfing donbach ומחקרים העוסקים בעיצוב שאלונים כמו כן, הסברים בנוגע לשאלונים עם שאלות פתוחות, סגורות או משולבות מה היחס בנוגע לאמינות, תקפות ויעילות איסוף הנתונים.
2.4   השערת המחקר:
1 .       קיימים הבדלים מהותיים בין תוצאות סקר המבוצע בעזרת שאלון עם שאלות פתוחות למול, שאלון המבוצע עם שאלות סגורות.
אצפה כי במענה לשאלון הפתוח יהיה מידע עשיר יותר אשר יתבטא באחד או יותר מן הפרמטרים הבאים:  אחוז מענה גבוה יותר על שאלות בשאלון הסגור (למרות הזכות למענה חלקי ), תשובות פחות איכותיות וברורות לניתוח בשאלון הפתוח . משמע, אמינות ותקפות גבוהים יותר ניתן יהיה למצוא בשאלונים פתוחים, לעומת יעילות (מהירות הסקת המסקנות וניבוי, עלויות, מדגם גדול יותר וכד') רבה יותר בשאלון סגור.
קרוזניק מציין במאמרו כי בעבר, בוצעו מחקרים שאופיים לא היה מסודר ובהם הוכיחו החוקרים (Hurd, 1923) כי כאשר השתמשו, בשאלון עם מבנה פתוח, נמצאה מגמה חיובית, בין הסגנון הפתוח והאמינות של התשובה, כל מרואיין שלף ממוחו את התשובה עליה חשב בעצמו, כך שגם אם לא ענה בהרחבה, נתן משהו מעצמו והרי זה מעיד על תקפותה של התשובה. כל זאת כמובן בהשוואה לאותה השאלה רק עם רקע של מספר תשובות מצומצם שניתן במסגרת שאלון סגור.
מטבע הדברים תמיד מתקבלות תשובות התחומות כתשובות ברירות המחדל המוצעות. היעילות, היא גורם שיש לבחונו ממספר כיוונים, מהפנל הכלכלי, משך הזמן הדרוש להגיע למסקנות, כמות המרואיינים שתספיק להביא לגודל מדגם מספק סטטיסטי וכיוב'. כאן די ברור שזמן שווה כסף וחיסכון בזמן מוביל הישר לעבר שאלון פתוח.  מכאן שעל סמך המודל אני סבור: בשאלון פתוח אנשים יכוונו לדעה מקובלת בעוד שבשאלון סגור, הם יטו לתת לי תשובת אמצע על מנת לקלוע כמה שיותר קרוב לשאלת ולתשובת החוקר, מבלי להיות חריגים
2 .         קיים הבדל בין מגוון ואחידות התשובות בשאלון פתוח לעומת השאלון הסגור כלומר , אופי התשובות בשאלון הסגור יהיה הומוגני יותר (הנובע למשל מנטייה דומה של הנבדקים לבינוניות), לעומתו השאלון הפתוח ישקף טווח תשובות רחב (הטרוגני יותר) .        לדעתי קל יותר למצוא אחידות גם כאשר זו אינה אמיתית ולא משקפת את המציאות אותה אנו בוחנים, בבחירת תשובות כאשר יש אפשרות להקיף את התשובה המוצעת (כלומר שאלון סגור), תחת מענה אישי ההולם יותר את דעות המרואיין (את זה, ניתן למצוא בשאלון מעורב למשל). כך למשל מופיע במאמרו של קרוזניק, כי ממחקרים אחרונים רואים בברור חסרון יחסי לשאלות סגורות מול שאלות פתוחות, זאת מאחר ומרואיינים רבים מעדיפים לבחור תשובה מהמגוון הדל המוצע ולא לנדב על עצמם אינפורמציה. במחקרים הראו כי גם כאשר לא הייתה חובה לענות על כל השאלות, בייחוד כאשר לא נמצאה תשובה הולמת במאגר התשובות, בחרו המרואיינים להשיב מתוך מגוון ההצעות.
3 .                   שיטת המחקר: 60 שאלונים כתובים שיחולקו למדגם אקראי בנושא הרגלי הנופש של ישראלים (30 עם שאלות סגורות ואחת משולבת, ו30עם שאלות פתוחות ואחת משולבת).
3.1 המדגם – תאור אוכלוסיית הנשאלים, גודלה, המקום (ישראל) וכד'.
3.2 השאלונים – השוואה בין השאלות הפתוחות והסגורות ובחירת האופציות בשאלון         הסגור על מנת לענות על מרבית האפשרויות.
4.                   סטטיסטיקה –  ניתוח השאלונים בעזרת כלים סטטיסטים, השוואה סופית של מכלל הנתונים אחד מול השני (סוגי השאלונים)  בתוכנות jump, excel.
5.                   דיון ומסקנות – דיון בתוצאות המחקר האישי שערכתי אל מול נתונים מהספרות תוך התייחסות לתוצאה מול השערת המחקר, המלצות בעקבות השערת המחקר.
6.                   ביבליוגרפיה.
7.                   נספח.
נושא ומטרת העבודה:
שאלון פתוח מול שאלון סגור: שאלונים מהווים אמצעי מחקר, כלי שבעזרתו ניתן לאסוף נתונים. מן האמור לעיל ברור כי ישנם סוגים רבים ומגוונים של שאלונים אותם ניתן למצוא בסקרים שונים. כל שאלון מותאם באופן אישי לצורכי המחקר בו הוא עוסק, השאלונים מחולקים לאוכלוסיית מדגם מסוימת המשיבה עליהם ובהתאם לשיטת המחקר וחוקים סטטיסטים ברורים ניתן להקיש, להסביר תופעות, שכיחויות מסקנות ולהציע הצעות.
      בעבודה זו בכוונתי להתרכז בדומה ובשונה בשאלונים בעלי שאלות פתוחות או סגורות, ביתרונות ובחסרונות של כל סוג שאלון, וביתרון של שילוב בין השניים. כאשר אדם נשאל עם שאלון סגור יש בפניו מספר מצומצם של אופציות לבחירה, אין בעצם צורך ב"נידוב" של אינפורמציה או בחשיבה מרובה. לעומת זאת, בשאלון פתוח על המשיב לדלות פרטים מעצמו, ואז ישנה סבירות גבוהה יותר לטעות בהבנת הנקרא, ויש צורך בהשקעת יותר מאמצים בניתוח השאלונים.
כיוון שמטרת שני סוגי השאלונים היא לספק תמונת מצב עדכנית ומהימנה של המחקר אשר עבורו הם נוצרו, אך יחד עם זו, מכורח ההבדלים, הגיוני וסביר כי יתקבלו תוצאות בעלות אופי ניתוחי שונה, אנו מצפים למצוא התאמה בין נושאים מסוימים לסוג שאלון ספציפי. בשל העובדה שהמסקנות יכולות להיות שונות במגמתן או בספציפיות.
            שאלת המחקר בה בחרתי לעסוק היא אמינותן, תקפותן, יעילותן ואחידותן של שאלות פתוחות מול סגורות. כלומר, האם באמת אנשים בוחרים לענות את התשובה הנכונה כאשר מוצע להם שאלון פתוח או שמא הם בוחרים בתשובה הקרובה ביותר ללבם מתוך מה שמוצא (כפי שמציע קרוזניק), או לחילופין לא עונים על השאלה. ומנגד, האם אנשים חושפים מידע, מנדבים אינפורמציה כאשר אין משהו שניתן לענות עליו. האם בסוף סיכום וניתוח השאלונים אקבל בשאלון סגור תשובות מובהקות יותר (סטטיסטית) בגלל הנוחות של הקורא לענות על משהו שיתכן כי לא היה משיב אלמלא הונח אל מול פניו? אלמלא היו בידו תשובות מספקות שימנעו ממנו המשך חשיבה / נידוב מידע אישי? ולבסוף מהו שיעור ההיענות לסוגים השונים של שאלות.
ביבליוגרפיה התחלתית:
Bassili J., Scott, B.S. “Response latency as a signal to question problems in survey research”. Public Opinion Quarterly, 60, 1996, 390 –
3 99.
Donsbach W. “Survey research at the end of the twentieth-century: theses & antitheses”. International Journal of Public Opinion Research, 9(1), 1977. 17 – 28.
Holbrook, A. L., Green, M. C., Krosnick. J. A. “Telephone versus face to face interviewing of national probability samples with long questionnaires: comparisons of respondent satisfying and social desirability response bias”. Public opinion quarterly. Vol 67, 2003, pg 79, 49 pgs. Krosnick, J.A. “Survey research”. Annual review of psychology, 1999. 50, 537-567.
Martin Elizabeth, Polivka, Anne E. “Diagnostic for redesigning survey questionnaires, measuring work in the current population survey”. Public Opinion Quarterly, 59 (4), 1995. 547 – 567.
McClelland Samuel B. “questionnaires Training needs assessment data gathering methods:
part 1 survey”. Journal of European Industreal Training Braford,
1 8 (1), 1994. 22 –27.
Mishelle Michaels, Marshall Shepard, Sim Aberson, Howard Friedman, & Kathleen Murphy. “Survey results of society membership: the face of our profession at the threshold of the new millennium” American Meteorological Society .
82 (7), 2001. 1331 –1353.
Polly, A. Phipps, Shall J. Butani, & Young I, Chun. “Research on establishment – survey Questionnaire design”. Journal of Business & Economic Statistics, 13 (3), 1995. 337 – 346.
Reynolds N., Diamantopoulon A., Schlegelmilch B. “Pre-testing in questionnaire design: A review of literature & suggestions for further research”. Journal of the Market Research Society, 35 (2), 1994. 171 – 182.
Schwarz Z., Groves R.M., Schuman H. “Survey methods”. In:Gilbert, D.T., Fiske, S.T., Lindzey, G., (eds), The handbook of Social Psychology. Oxford university press,
2 000.  150 – 165.
Sudman S.,Blair E. “Sampling in the twenty-first century”. Journal of the Academy of Marketing Science, 27 (2), 1999.
269-277.