פילוסופיה פוליטית – שיעור הקדמה :
הקורס לאורכו וברובו הצביע על בעיות מהותיות של הדמוקרטיה. בעיות מהותיות ( מבניות ) שלא תקפות רק לאזור מסוים בנקודת זמן מסוימת בהיסטוריה האנושית, אלא תקפות באופן אל-זמני.  הכוונה, בין היתר, היא למשולש הבעייתי : חופשי-תבוני-שווה ( למשל, שכאשר מניחים ששיקול של אדם מסוים נבון יותר משל זולתו ולפיכך הקול שלהם בהחלטה מסוימת אינו שווה-ערך פוגעים בעיקרון השוויון, או למשל כאשר מיישמים בצורה מרחיקת לכת את ההנחה שהדמוקרטיה נועדה למקסם את החופש, ובכך מעניקים לאזרחים יותר זכויות, ייתכן ובעצם "מאפשרים להם" לפעול באורח בלתי-רציונאלי).
מעבר לכך, נידונו מספר סוגיות ביישום הדמוקרטי בפועל בעולם ובייחוד בישראל. ברוב המקרים הועלו תהיות נוקבות האם הדמוקרטיה באמת מימשה את העקרונות שעל בסיסם כוננו אותה ( למשל, האם בדמוקרטיה המודרנית, כלומר בדמוקרטיה ייצוגית שבה האזרחים, למעשה, לא מחליטים בעצמם בסוגיות השעה אלא מייפים את כוחם של נציגים מטעמם, יש מימוש רצונו של הרוב ? האם שלטון מתחלף באמת פועל לטובת בוחריו ולא רק מסווה אי פעילות מספקת לקראת מערכת בחירות ?  האם הדמוקרטיה בישראל משיגה יעדים חברתיים ? קרי האם לאזרחים יש שליטה על סדר היום ? האם הדמוקרטיה במתכונתה הנוכחית מאפשרת הבנה משכלת של המציאות הפוליטית ומאפשרת חלופות למצב הקיים ( בהתחשב בעובדה שאין אופוזיציה לוחמת כשמפלגת העבודה זוחלת ברופסות לקואליציה ובעצם המערכת הפוליטית מרוקנת מתוכן) ? ).
מכל מקום, הן הבחינה התיאורטית והן הבחינה המעשית הציגו תמונת מצב עגומה למדי של הדמוקרטיה הייצוגית. אולם, ההצגה השיטתית והמעניינת של כשלי הדמוקרטיה, פינתה ,אפוא, את מקומה ( כמעין צורך הוליוודי למצוא את הטוב ולהציג סוף אופטימי)  ל-"למה בכל זאת דמוקרטיה" – בשלהי הקורס. לדידי, חלק זה היה פחות משכנע ואף הכיל בחובו סתירה  (עליה אעמוד), כך שתחילת הקורס בשילוב שלהי הקורס מכיל הצגה לא קונסיסטנטית ל-"למה כן דמוקרטיה". ברצוני ,בעבודה זו , בהסתמך על מחשבות,על  ידע מצטבר בעקבות קורסים ועל ההוגה החביב עלי מכולם, תומס הובס, בספרו המשובח "לוויתן" להציג  סוף אלטרנטיבי לסוף הקורס ולקבוע שאכן דמוקרטיה היא לא שלטון ראוי ואפילו לא בחזקת "הכי פחות גרוע" כפי שנהוג להתפשר בהצגתו.
אשתדל לשכנע בכך ( לדעתי אין אפשרות להוכיח זאת, כי לא יהיה פה מעבר תקף במסגרת טיעון של אוסף טענות ובסופן מסקנה)  במישור התיאורטי/עיוני  עם מעט דוגמאות מעשיות.