להגדרת מושג השליטה מפנה חוק החברות לסעיף 1 לחוק ניירות ערך, המגדיר שליטה באופן הבא: "היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד; "אמצעי שליטה", בתאגיד –כל אחד מאלה:
(1)זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;  (2)הזכות למנות דירקטורים של התאגיד או את המנהל הכללי;"   על פרשנות של המושג "שליטה" נכתבו תילי תילים של ספרות ומאמרים. לצורך הדיון בסוגיה המצומצמת בה עוסק הסמינריון, אסתפק בהגדרה הפונקציונאלית שהובאה לעיל, ובקביעה של השופט ברק בעניין קוסוי, לפיה גם מי שמחזיק 20% מהמניות בחברה עשוי להיות בעל שליטה כאשר הוא משתייך לקבוצת השליטה,קרי בעל שליטה הוא גם מי שמהווה חלק מקבוצת שליטה. כל כך משום שבסיטואציות בהן עוסק הסמינריון, לא יתעוררו בדרך כלל שאלות ותהיות בסוגיה האם המוכר הוא בעל שליטה. זאת ועוד, להערכתי במרבית המקרים המוכר יהיה בעל שליטה מובהק ולפיכך "יפול" לחזקה של סעיף 1 לחוק ניירות ערך.
מטרת הסמינריון היא למלא בתוכן את המושג "חובותיהם של בעלי השליטה" בסיטואציה בה הם מוכרים את מניות השליטה שבידיהם לצד שלישי. בשער הראשון אעמוד על הזכות הקניינית במניה וגבולותיה. הטענה שתוצג היא שהמילה "קניין" כשלעצמה אינה מייצרת ערך אחיד וודאי, הזכות הקניינית במשאבים בכלל ובמניות שליטה בפרט, מותוות על פי שיקולי מדיניות של קהילה, רווחה מצרפית(יעילות) ואוטונומיה של הפרט שיש ליישם בהתאם להקשר.   בשער השני אבחן את הדוקטרינה של חובות אמון במשפט. ייבחנו דוגמאות לשימוש  בדוקטרינה במשפט הישראלי, ההצדקות שעומדות בבסיס הדוקטרינה, האם היא מתאימה לסיטואציה נשוא הסמינריון ומה יש לדין הפוזיטיבי הישראלי לומר בסוגייה.
השער השלישי והעיקרי סוקר את הגישות המרכזיות שהועלו בספרות המשפטית בשאלת החובות המוטלות על בעלי שליטה במכירתה, ואת הביקורות עליהן תוך שימת דגש על השיקולים להכרעה שהוצגו בשער הראשון.
בסופו מוצעת הצעתי לפרשנות וקונקרטיזציה של החובה המוטלת על בעלי שליטה במכירתה, המבוססת על שילוב רעיונותיהם של פרופסור ידדיה צ' שטרן ושל ד"ר אירית חביב-סגל בשינויים מסוימים. תוכן עניינים:
נושא:                                                                                                                                                                                                  עמוד הקדמה .4                                                                                                                                   שער ראשון: זכות הקניין א.הגישה המסורתית.        –.6 ב.הזכות הקניינית במניה(בשונה מהזכות הקניינית בחברה) -6
ג.ניתוח הזכות הקניינית במניה –…7
1 .אופי המשאב כשיקול נייטרלי(בהטלת חובות) 8
2 . ההקשר החברתי כשיקול בעד( הטלת חובות) 8              3.החירות לצאת(exit) -9
   3.1 רווחה מצרפית -..9
   3.2 אוטונומיה אישית ..10
4 .
סיכום -…11
שער שני: סיווג החובה של בעלי השליטה: תם לב?הגינות?או אמון?ומאי נפקא מינה?
א.חובות אמון – כללי –12
ב.האם מוצדק להטיל חובת אמון על בעל שליטה במכירתה? .13
 1. הצגתה וגידורה של השאלה -.13
 2.ההצדקות …13
    2.1 בעל שליטה כדירקטור דה-פקטו –
-13
    2.2 בעל שליטה כנאמן 14
    2.3 טיעון הכוח –14
 3.סיכום –15
ג. הדין הפוזיטיבי- דוקטרינה בדין הישראלי –16
 1.חקיקה שיפוטית –16
 2. חוק החברות החדש -16
 3.היחס בין הלכת קוסוי לחובת ההגינות בחוק החדש  -17
שער שלישי:
התלבטות בפרשנות החובה: בדרך לקונקרטיזציה של חובת ההגינות א.
כללי 18
                        ב. כלל השוק –18
      1. מאפשר לעסקאות לא יעילות לצאת אל הפועל –…19
     2. מונע העברות שליטה יעילות –19
     3.
סיכום –20 ג.חובות התנהגות ..20     1.הדין בישראל: הילכת קוסוי  נ' בנק פויכטונגר ועוד –20        1.1 הלכת קוסוי 20        1.2 ניתוח ההלכה –.21
       1.3 עניין עצמון 21
       1.4 צוהר לפיתוח הכלל בדין הישראלי –..22
    2. ספרות ודין אמריקאי: הצעות להרחבת חובת ההתנהגות שנקבעה בעניין קוסוי .22
    3.
הביקורת -..23
ד. גישת ההזדמנות השווה -.24
     1. הצגת הדוקטרינה –24
     2. תכליתו של הכלל –24
     3.
הביקורת -.
5      4.
סיכום –27
ה. גישת הביניים- האיסור על מכירת הזדמנויות עסקיות –28
     1. perlman vs.feldman –…28
    
2 .הרציונאל -.28
     3.ביקורת ודחייה.
–..29
ו. סיכום והצעה -30      1. דחייה של כלל ההזדמנות השווה …30      2.הצעה: חובות גילוי והיפוך נטל ההוכחה -…31
        2.1 רכישה ממונפת(LBO) –.32
        2.2 רכישת חברה  שנכסיה הם מזומנים בלבד או  שיש בקופתה מזומנים רבים .33
        2.3 רכישת חברה מתחרה 33
    3. מקרה בוחן: פרשת פלד-גבעוני -.33
       3.1 תיאור "מקוצר ומשופץ של העובדות" -..33
       3.2 ניתוח הפרשה ויישום הכלל המוצע –.34