תוכן העניינים
מבוא  ..  1
הפועל רצה  —  2
הפועל חפץ  —   5
         סקירת הרמות השונות  -.. ..   8
סיכום  .  10 ביבליוגרפיה  -..  11
-1- מבוא
בעבודה זו בדקתי את הפעלים רצה ו-חפץ בבניין קל בעברית המקראית. נראה כי מבחינה סמנטית שני פעלים אלה הם בעלי מכנה משותף, אך לאחר בדיקה נתברר שפעלים אלה אינם משותפים מבחינה סמנטית. בתחילה בדקתי את תפוצתם של השורשים חפץ ורצה במקרא, כלומר מספר המופעים של הפעלים בבניין קל. המופעים נבדקו בעזרת קונקורדנציה למקרא. הבאתי דוגמאות אחדות מן המופעים במקרא המדגימות בתמצות את המבנה הסמנטי והתחבירי של הפעלים הללו בעברית המקראית. במהלך הדיון ישמשו פסוקים אלה להדגמת טענותיי. לאחר מכן בדקתי את הערכיות התחבירית של כל פועל. ערכיות תחבירית היא תכונה של היסוד העיקרי, לצרף מספר מרכיבים מסוים, ובכך לקבוע תנאים מסוימים לדגם המשפט. המרכיבים הללו תלויים בפועל (היסוד העיקרי) וניתנים להבחנה בין: א)     משלימים – החייבים להופיע במשפט או להיות ברורים על ידי ההקשר הקרוב. ב)  מרחיבים – הפועל מזמין אותם, אך הם ידועים מתוך ידע עולם.
המרכיבים במשפט שאינם תלויים בפועל הם מרכיבים נוספים, שנותנים מידע סמנטי נוסף כגון: תיאורי זמן, סיבה , מקום, אופן, השוואה, פירוט. באמצעות בדיקת הערכיות התחבירית, מיינתי את המופעים לדגמים תחביריים. בשלב הבא בדקתי את משמעותו של כל פועל באמצעות ניתוח לרכיבים. תיאוריית ניתוח לרכיבים טוענת שאפשר לחלק את המשמעות של כל מילה בכל שפה לרכיבים סמנטיים גרעינים. בערכיות תחבירית ובערכיות סמנטית ניתן להגיע להתנהגות הכללית של הפועל על ידי בדיקת המשלימים והמרחיבים הקשורים אליו ועל ידי בדיקת הרכיבים הסמנטיים. בעבודה זו מציאת הרכיבים מבוססת על הערכתי.