תקציר מה קרוי על שם יצחק רבין? 28 בתי ספר ו-8 קריות חינוך; 26 שדרות, רחובות, דרכים וגשרים; 14 שכונות; 13 אנדרטאות, (4
מתוכן בתל אביב); 12 גנים, טיילת ועצים שניטעו לזכרו; 11 כיכרות; 10 מבנים שונים ברחבי הארץ, בהם תיאטרון; 7 פארקים ומצפים; 3 מרכזים קהילתיים; 3 פקולטות אקדמיות (בחיפה ובירושלים); 2 קריות ממשלה (חיפה ונצרת); 2 בתי כנסת; 2 קריות ספורט; 2
מחלקות טראומה (בבתי החולים רבקה זיו צפת ובאיכילוב); 1
יישוב (צור יצחק, בהקמה); 1 מחנה צבאי (הקריה); 1 מרכז מסחרי (בקריית אונו); 1 בית חולים; 1 תחנת כוח. הנצחת יצחק רבין לאחר הרצחו פשטה בכל רחבי מדינת ישראל ואף מחוצה לה, ושמשה ככלי להעצמת מיתוס רבין. אך מעבר להנצחה זו, יצירתו של מיתוס רבין, שיכפולו ושימורו, ואף העצמתו נעשו בעיקר בידי התקשורת. התקשורת, ובהם העיתונים, באמצעות סיקור נרחב של האירועים הקשורים באירוע המיתי למעשה מעניקים משמעות סמלית רבת פנים למאורע אקטואלי מסויים, ומציגים אותו כמציאות אותנטית- היינו כמיתוס. מיתוס רבין הינו מיתוס מכונן, מיתוס המורכב מאשכול של מיתוסים הקשורים בהיסטוריה של מדינת ישראל. עובדה המקלה על הבניית המיתוס ושימורו באמצעי התקשורת. מחקרנו בדק מהם מרכיבי המיתוס הרביני המכונן וכיצד הובנו אלו ע"י התקשורת החילונית בהשוואה לתקשורת החרדית בשבוע שלאחר הרצח ובעשור הזיכרון לרצח. בהמשך המחקר ניסנו לעמוד על ההבדלים שבין המיתוס הרביני המכונן אשר הובנה ע"י התקשורת החילונית לבין זה שהובנה ע"י התקשורת החרדית בתקופה שלאחר הרצח ובתקופת העשור לרצח.
המחקר נערך על מסמכי העיתונות החילונית והחרדית הכוללים את כל הכתבות על סוגיהן והתמונות הקשורות לדמותו של רבין, באמצעות השוואה מתמדת הכוללת איתור תמות, ניתוחן, קיבוצן לקטגוריות וניתוח סופי של הנתונים. העיתונים שנחקרו הם 'ידיעות אחרונות' ו'הארץ' המייצגים את העיתונות החילונית, ו'יתד נאמן' ו'המשפחה' המייצגים את העיתונות החרדית.
ממצאי המחקר מצביעים על קיומו של מיתוס רביני מכונן המורכב מארבעת מיתוסים שכל אחד עומד בפני עצמו בחברה הישראלית, המיתוסים הם:
מיתוס הביטחון, מיתוס השלום, מיתוס המדיניאי' דיפלומט והמיתוס המשפחתי/ האישיותי. עוד נמצא במחקר כי, המיתוס הרביני המכונן שונה בתכליתו ובהבנייתו בין העיתונות החילונית לעיתונות החרדית שלאחר הרצח.
המיתוס הרביני המכונן בעיתונות החילונית היה מסוג מאחד, בניגוד למיתוס הרביני המכונן בעיתונות החרדית אשר היה מסוג בלתי משתתף, כאשר סימניו הראשונים של ממצא זה נמצאו בעיתונות החרדית עוד בשבוע שלפני הרצח. לפיכך,מחקר זה תורם נדבך לחקר התקשורת וחקר מיתוס רבין באשר לממצא כי הובנה מיתוס רביני מכונן שונה בקרב החילונים ובקרב החרדים בעיתונות.