תוכן עניינים
מבוא. 1
מצב המשק בישראל בשנות ה- 90. 2
מדיניות קליטת  עלייה. 3
סקירה ספרותית. 7
המחקר האמפירי 11
השערות מחקר. 11
שיטת המחקר. 11
הגדרות. 12
אוכלוסיית המחקר. 12
הליך המחקר. 14
ממצאים.. 16
סיכום.. 20 ביבליוגרפיה. 26
מבוא:
התפרקות ברית המועצות פתחה את שעריה להגירה ובשלהי 1989 החל גל עלייה חסר תקדים במימדיו.   העלייה הפכה לנחשול אדיר ובמחצית הראשונה של שנות ה- 90 הגיעו לישראל כ-
6 00,000 עולים. יותר ממחציתם הגיעו בתוך שנתיים והם תרמו לגידול האוכלוסייה יותר מ- 15 אחוזים.
בשנת 1990 הגיעו כ- 200,000 עולים, בשנת 1991
כ- 180,000 עולים ובשנים שלאחר מכן כ- 75,000 עולים בשנה. זרם העולים בשנים
1 990-1992 היווה כ- 16% מכח העבודה בישראל ערב גל העלייה.  בקרב מדינות חבר העמים שרר משטר של תעסוקה כמעט מלאה. (סיקרון ולשם, 1998) גל העלייה התאפיין בהון אנושי גבוה, רמת ההשכלה של העולים הייתה גבוה- בממוצע 14.5 שנות לימוד וכמחציתם נשאו משרות אקדמיות ומנהליות טרם עלייתם ארצה. (אקשטיין ווייס, 2001) במצב זה, ובהינתן היקף העלייה לא ניתן היה למנוע שחלק מהעולים יאלצו להסב את מקצועם, ניידות הנעה כלפי מטה. (שם) קשיי הקליטה של העולים בתעסוקה מבטאים את הקושי של מהגרים למצוא תעסוקה ההולמת את כישוריהם, שאינם תואמים בהכרח את הביקושים בארץ היעד. בגל העלייה הנוכחי, החריפו את הקושי היקף העלייה, השיעור הגבוה של בעלי מקצועות מדעיים, אקדמיים וחופשיים אחרים והתפלגות גילם של העולים שאופיין בשיעור גבוה של מבוגרים יחסית.  (בנק ישראל, 1995) בעבודה זו, אנסה להעריך את הצלחת הקליטה התעסוקתית בקרב עולי בריה"מ לשעבר. תמונת הקליטה בתעסוקה, כפי שהיא מצטיירת משיעורי ההשתתפות, התעסוקה והאבטלה, אינה מלאה ללא בחינת טיב התעסוקה לפי משלחי יד בהשוואה לפרופיל משלחי היד של העולים בארץ המוצא.  לכן, ראשית אערוך השוואה בין משלחי היד בהם עסקו העולים בארץ מוצאם למשלחי היד בהם עסקו בארץ ואקבע על סמך הממצאים באיזו מידה שיפרו הוותק בארץ והניסיון בשוק העבודה המקומי את יכולתם של העולים להתחרות בוותיקים ועד כמה עלה בידם לשפר במשך הזמן את טיב עיסוקיהם.
שנית, אבחן את ההפרדה התעסוקתית בין המינים בקרב עולי בריה"מ לשעבר בארץ מוצאם ובמהלך קליטתם בישראל.