תוכן עניינים:

1 .      מבוא
–2-3

2 .      מסגרת תיאורטית -…4-6

3 .      מקרה הבוחן / החלק המחקרי -..7-9

4 .      סיכום –10 5.      רשימת מקורות –…11                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                             מבוא
כללי:
            השתלת איברים היא טכנולוגיה רפואית שהתפתחה בחמישים השנים האחרונות.
בטכנולוגיה זו מוחלפים איברים, חלקי איברים או רקמות שהגיעו לאי-ספיקה סופנית באיברים, חלקי איברים או רקמות תקינים. האיבר המושתל יכול להיות מאותו אדם לעצמו (כמו בהשתלת רקמות), מאדם (חי או מת) לאדם אחר, או מזן אחד לזן אחר. איברים מושתלים יכולים להיות מלאכותיים או טבעיים, שלמים או חלקי איברים (כמו שסתומים, רקמות וכדומה).
            כיום קיימים סוגים רבים של השתלות איברים, חלקי איברים ורקמות, ובהם: השתלות לב, ריאה, כבד, כליה, לבלב, קרנית העין, עור, עצם, מח עצם, כלי דם ועוד. בעת האחרונה החלו לבצע השתלות ניסיוניות של גפיים, השתלות פנים, טיפול בשבץ מוחי על ידי תאי גזע עובריים, ועוד. כמו כן ישנן השתלות איברים וחלקי איברים מלאכותיים כגון: קוצבי לב, שסתומים ועוד.
רקע היסטורי:
            השתלת האיברים המוצלחת הראשונה באדם התרחשה בשנת 1954
בבוסטון שבארצות הברית כאשר כליה נלקחה מאדם והושתלה באחיו התאום. השתלה זו התאפשרה בשל העובדה שהייתה התאמה מלאה בין התורם והנתרם בשל היותם תאומים זהים; לולא כן, הייתה המערכת החיסונית של הנתרם דוחה את ההשתלה. הצלחה זו פתחה פתח לניסיונות השתלה באיברים אחרים שהשתלתם נחשבת למסובכת יותר.
            ב-1963
הושתלה ריאה בגופו של אדם אשר סבל מסרטן בריאותיו.
ההשתלה אמנם עברה בהצלחה, אך המושתל נפטר 18 יום לאחר מכן, בעקבות כשל בכליותיו.
            ב-1967
בוצעה השתלת הכבד המוצלחת הראשונה באדם. באותה שנה, ב-3 בדצמבר, בבית החולים "חרוטה סכור" (Groote Schuur) בקייפטאון דרום אפריקה בוצעה השתלת הלב המוצלחת הראשונה. הניתוח עבר בהצלחה אך בשל מינון גבוה של תרופות המדכאות את המערכת החיסונית נותר המושתל חשוף לזיהומים, מה שהוביל למותו לאחר 18 יום.
            השתלת הלב השנייה התרחשה ב-2 בינואר ב-1968
כאשר ד"ר ברנארד השתיל בגופו של אדם "לבן" לב מגופו של תורם מגזע "מעורב", דבר שהוביל לסערה ציבורית גדולה בדרום אפריקה הגזענית של אותה תקופה.
הניתוח הצליח והמטופל שרד כ-19 חודשים וחצי לאחריו, דבר שנחשב להצלחה גדולה במושגים של אותם ימים.
            בשנת 1983
הוצגה לעולם התרופה ציקלוספורין אשר מדכאת בהצלחה וללא סיכון משמעותי את המערכת החיסונית באדם, ומאפשרת בכך את קליטתו של האיבר המושתל. תרופה זו הובילה לפריצת דרך משמעותית, ובעקבותיה הליך השתלת איברים נעשה נפוץ בעולם, עד שבשנת 2001
בוצעו השתלות איברים בכ-2100 מטופלים ב-160 בתי חולים בארצות הברית לבדה. נתוני ההצלחה היו בין 80 ל-90 אחוזים.