עבודה זו, עוסקת בפירושם של ר' יצחק אייזק יהודה יחיאל סאפרין מחבר "נצר חסד"  ו-ר' מאיר שפירא מלובלין מחבר "עטרת צבי" על  משניות ט"ו ו – ט"ז במסכת אבות .
ט"ו – רבי טרפון אומר, היום קצר, והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק:
ט"ז – הוא היה אומר, לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה. אם למדת התורה הרבה, נותנים לך שכר הרבה. ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך. ודע, מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא:
ר' יצחק אייזק(1*) שייך לדור הרביעי (יש הטוענים חמישי) לחסידות, הוא היה בן דורם של הגאונים הצדיקים רבנו חיים מצאנז ובן דודו רבינו יצחק אייזק מז'ידטשוב.
אולם ע"פ מהותו, מביע דעתו ברל יצחק, היה צריך להוולד בדורם של המקובלים הראשונים והמפרשים הקדמונים. אע"פ שהיה ר' יצחק אייזק גאון, עמקן חריף ובקי התעסק מעט בשאלות ותשובות של יום יום כי הן נחשבו אצלו כעניינים זמניים עוברים.
מלבד חיבוריו הנכבדים בנסתר ובקבלה, בפירושיו על הזוהר ועל התורה והמצוות ופרקי אבות ובדרך נגלה בפירושיו על המשניות הירושלמי, התוספתא ותורת כהנים ר' יצחק אייזק איזן וחקר כמעט את כל המאמרים וסיפורי המעשיות של החסידות עד זמנו והאיר וביסס אותם באופן מפליא על יסודות מאמרי הזוהר וכתבי הארי ז"ל. בהתייחסות למשניות בהן עוסקת עבודה זו, בפרשנותו בספר "נצר חסד",  ניתן לראות כי ר' אייזק מציג עמדה "קבלית" בה הוא מדגיש את הצורך בפעילותו של האדם תוך כיוון מעשיו לעליונים על מנת להשפיע על הספירות העליונות דרך התורה ומעשה המצווה. ר' מאיר שפירא(2*) כתב את "אמרי דעת" – ספר הערוך ע"פ פרשיות התורה והוסיף חידושים אחדים על כל פרשה. כן כתב את "אור המאיר" (ספרו השני) – שאלות ותשובות. לספר זה נכנס כל מה שהשיב לשואליו בדבר הלכה למעשה. ר' מאיר שפירא עסק בחידושי אגדה וכתב חיבור על הרמב"ם להסיר ממנו כל סתירה לכאורה עם דברי חז"ל וכן עסק בפלפולים למשניות ולגמרא (3*).  פירושו של ר' מאיר שפירא בעבודה זו, נוטה יותר לתוכחה לרודפי התענוגות תוך אי מתן "פטור" לאלה החייבים לעסוק במלאכה למען תושלם ותביא שפע לעולם. בעבודה זו יוצג ההבדל בין פרשנותם של שני הפרשנים הנ"ל למשניות ט"ו וט"ז במסכת אבות , כן תוצג פרשנות מסכת אבות עם תלמוד בבלי וירושלמי ו – פירושו של שמואל אוזידא.