העבודה דנה בתנאים להגשת תובענה ייצוגית לרבות התייחסות לחוק תוכענות ייצוגיות התשס"ו 2006

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 11523
מספר מקורות 4

תקציר העבודה

תוכן עניינים
הקדמה -.2-5
התובע -…6-7
המושג  ניירות ערך -7-9
ממחזיק לבעל זיקה ..9-10 עילות תביעה –10-13
אישור תובענה ייצוגית בידי בית המשפט .14-13
דרישת תום הלב -14-18
שאלות מהותיות של עובדה ומשפט יוכרעו לטובת הקבוצה..18-21
שאלות מהותיות של עובדה ומשפט –22-23
המשותפות לקבוצה 23-26
גודלה של הקבוצה ..26-28
יעילות והגינות -..28-33
משקיע מתוחכם כתובע ייצוגי .33-35
משקיע ספקולטיבי כתובע ייצוגי ..36
עורך הדין כתובע מייצג –36-38
מקורות -..39
הקדמה סניף 54 א' ו- 54 ב' לחוק ניירות ערך הם אלה שקבעו בעבר את התנאים המוקדמים להגשת תובענה ייצוגית על פי חוק ני"ע.
54 א' א.                מחזיק בינ"ע (להלן – התובע) רשאי לתבוע בשם קבוצת מחזיקים בני"ע בשל כל עילה אשר בשלה יכול על פי דין התובע לתבוע בשמו ונגד כל נתבע אשר התובע יכול לתבוע בשמו (להלן תובענה ייצוגית).
ב.                 מקום שעניין התובענה הוא נזק, די בכך שהתובע יראה כי נגרם לו נזק.
54 ב' תובענה ייצוגית טעונה אישור בית משפט והוא לא יאשרה אלא אם שוכנע שנתקיימו תנאים אלה:
1.                  התובענה הוגשה בתום לב וקיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.
2.                  גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית.
3.                  התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
4.                  קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל חברי הקבוצה.
הסדר  זה נחקק על פי מתכונתו של הדין הפדראלי האמריקני בתחום התובענות הייצוגיות, על פי דין זה התובענה היא דו שלבית:
1.                  שלב ראשון, בו בוחן בית המשפט אם דרך הדיון כתובענה ייצוגית עונה על תנאים שנקבעו בחוק.
2.                  שלב שני, דיון בתובענה לגופה אחרי אישורה כתובענה ייצוגית.
גם המחוקק הישראלי, יצר הפרדה בין דרישות מוקדמות לאישור תובענה כייצוגית סעיף 54 (א') מנה את דרישות הסעיף המקדמיות לשם עצם הגשת הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, בעוד שסעיף 54 ב' מנה את הדרישות לשם אישור בקשה זו.
תובע שלא עמד בתנאים של סעיף 54 א' (א') נדחתה בקשתו על הסף מבלי שהתקיים בה דיון לגופו של עניין. סעיף 54 ב' מנה תנאים אשר לפיהם תיבחן לגופה הבקשה לדיון בתובענה כייצוגית, לאחר שמגיש הבקשה עמד בדרישות המנויות בסעיף 54 א'.
עם חקיקתו של חוק החברות בוטלו סעיפים 54 א' ו- 54 ב' בחוק ני"ע והנושא הוסדר בחוק החברות.
לפי סעיף 207 (ב') לחוק מי שלו עילת תביעה על פי דין הנובעת מזיקה לנייר ערך, רשאי לתבוע באישור בית המשפט כאמור בסעיף 210, בשם קבוצה שלכל אחד מן הנמנים עמה עילת תביעה הנובעת מאותה זיקה לנייר ערך.
בסעיף 208 לאותו חוק צוין שתובע המגיש תובענה ייצוגית יודיע על כך בכתב ליועץ המשפטי לממשלה: נבעה עילת התביעה מזיקה לנייר ערך המונפק ע"י הממשלה, לאופציה או לחוזה עתידי הגדרתם בסעיף 64 (ב') לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשכ"ד 1964, או לנייר ערך של חברה ציבורית, יודיע על כך התובע גם לרשות ניירות ערך.
בסעיף 209 התייחס החוק למימון הרשות וקבע שתובע המבקש לתבוע בתובענה ייצוגית הנובעת מזיקה לנייר ערך המונפק בידי הממשלה, לאופציה או לחוזה עתידי כהגדרתם בסעיף 64 (ב') לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשכ"ד 1964, או לנייר ערך של חברה ציבורית, רשאי לבקשת מרשות ניירות ערך לשאת בהוצאותיו.
חלק ב' לאותו סעיף צוין שוכנעה רשות ניירות ערך כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפטי יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע ובסכום ובתנאים שתיקבע.
בחלק ג' נקבע שבמידה ובית המשפט פוסק לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי רשות ניירות ערך בשל הוצאותיה.
בסעיף 210 לחוק החברות נקבעו התנאים שלכאורה צריכים להתקיים:
1.                  נתקיימו יסודות העילה, ומקום שיסוד מיסודות העילה הוא נזק, די בכך שהתובע הראה לכאורה, לעניין הנזק ואת נזקו הוא.
2.                  שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכל חברה הקבוצה שיוכרעו בתובענה.
3.                  התובענה ייצוגית היא הדרך המתאימה ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, בשים לב, בין השאר, לגודלה של הקבוצה.
4.                  עניינים של כל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת בידי התובע.
הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער כל החלטה בעניין זה.
בסעיף ב' לאותו סעיף שבית המשפט לא יאשר את התובענה הייצוגית אם מצא כי התובענה הוגשה בחוסר תום לב.
סעיף 211 לאותו חוק עוסק בהגדרת הקבוצה צוין "אישור בית המשפט את הגשת התובענה כתובענה ייצוגית, יגדיר את הקבוצה בשמה תוגש התובענה, ויורה לתובע על אופן פרסום החלטתו.
בסעיף ב' נקבע שיראו את מי שנמנה עם הקבוצה כפי שהוגדרה בידי בית המשפט, כמי  שהסכים להיכלל בקבוצה, אלא אם כן הודיע לבית המשפט על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, וזאת בתוך שישים ימים מיום פרסומה של החלטת בית המשפט. בית המשפט רשאי, לפי בקשה של אדם פלוני, ולהאריך לגביו את התקופה האמורה, אם ראה טעם מיוחד לכך.
בסעיף 212 לחוק נקבע שפס"ד בתובענה ייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל הנמנים עם הקבוצה, כפוף להוראות סעיף 211.
כדי למנוע הסדרים עם המגיש לבדו נקבע בסעיף 213 שתובע לא יסלק מתובענה ייצוגית, ולא ייעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט.
ובמידה ובית המשפט נתבקש לאשר הסדר או פשרה, יורה על פרסום הודעה על פרטי ההסדר או הפשרה, וחברי הקבוצה רשאים להגיש, בתוך המועד שייקבע בית המשפט, התנגדות לאישור ההסדר או הפשרה.
לגבי שכר טרחת עורך הדין נקבע בסעיף 214 שבית המשפט יקבע את שכר הטרחה של עורך הדין שייצג את הקבוצה, עוד נקבע שעורך הדין לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט. כדי לעודד הגשת תביעות נקבע בסעיף 216
שבמידה שבית המשפט יפסוק לטובת התובע, רשאי הוא להורות על תשלום גמול תובע שטרח בהגשת התובענה הייצוגית.
בק"ע הוצאות נקבע בסעיף 216 "פסק בית המשפט על פיצוי כספי בתובענה ייצוגית, רשאי הוא להורות כי נוסף על הפיצוי ישולמו הוצאות, בסכום שקבע, לכל אחד מחברי הקבוצה בעבור הטרחה הכרוכה בהוכחת הזכות לסעד.
התובענה הייצוגית בני"ע עברה גלגול נוסף תוך כדי כתיבת עבודה זו והפעם נחקק ב- 01/03/06 חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו 2006.
בסעיף 1 לחוק צוין שמטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לעניין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות ובכך לקדם בפרט את אלה.
א.                מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים.
ב.                 עריכת הדין והתרעה מפני הפרתו.
ג.                   מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין.
ד.                 ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.
מתכונתו של החוק דומה להסדר הפדראלי שעוסק במספר חלופות לתביעות ייצוגיות כאשר התנאים המוקדמים מהווים תנאי סף המשותפים לכל החלופות וקיימים תתי סעיפים לכל חלופה המונים תנאים נוספים המיוחדים לכל אחת מהתביעות.
סעיף 40 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו 2006 ביטל את הפרק המתייחס לתובענה ייצוגית בחוק החברות מלבד לסעיף 209 המתייחס ליכולתו של התובע להגיש בקשה לרשות לניירות ערך לשאת בהוצאותיו.
כדי שעבודה זו תהיה עדכנית ככל האפשר אתייחס בעבודה לשינויים והתוספות שדנים בנושא העבודה בעקבות חקיקת החוק.