תוכן העניינים
מבוא                                                               1
פרק א'  הפרעת אישיות אנטי-חברתית                2
פרק ב'    גישה  תיאורטית                                 3
פרק ג'    גישה  טיפולית                                     4
סיכום                                                              5
ביבליוגרפיה                                                     6
מבוא
   אף על פי שבני אדם ממשיכים לצמוח ולהשתנות לכל אורך חייהם, התכונות הכלליות המאפיינות את האדם סגנונות התמודדות ודרכי פעילות הגומלין  שלו  בסביבתו  החברתית  מתהווים  בתקופת  הילדות,  ובדרך כלל מתגבשים לכלל דפוסים קבועים עד סוף גיל ההתבגרות  המוקדמת.  דפוסים  אלה  מרכיבים  את  אישיותו של האדם – אותו דפוס מיוחד במינו של תכונות והתנהגויות המאפיינות אותו.     בעבודה זו נעסוק באחת  הסוגים  של הפרעות  התנהגות  הנובעות בעיקר  מהתפתחות  הדרגתית  של  דפוסי אישיות  נוקשים  ומעוותים,  היוצרים  בלא   תקנה  דרכים   בלתי-מסתגלות לתפוס את  העולם,  לחשוב  עליו ולהתייחס אליו. הפרעות התנהגות אלה שהן תוצאה  של  תכונות  אישיות  לא  גמישות ולא מסתגלות נקראות הפרעות אישיות. בעבודה נתמקד בסוג אחת של הפרעות אישיות – אישיות אנטי-חברתית.    בימינו, כאשר ארגוני המשטרה בכל מדינות העולם, נאלצים להתמודד עם גל של עבריינות נוער מכל הסוגים, כאשר שימוש בסמים מסוכנים ואחזקת פגיון  הפכו  לנורמה  בקרב  בני  נוער,  מציאת  הסבר  לתופעה   ודרכי טיפול מקבלים חשיבות עליונה. במהלך עבודתנו כשוטרים  במשטרת  ישראל הייתי  עדים למקרים  רבים  של אלימות קשה בין בני נוער והשתתפנו במעצרים רבים של נערים  המעורבים   במקרי  שוד,  פריצות  ווונדליזם.
לאור האמור לעיל, בחרנו כנושא העובדה להתמקד בהפרעת אישיות אנטי-חברתית  במטרה  להבין  טוב  יותר את התופעה ולהצטייד בכלים להתמודדות טובה יותר עם המקרים הבאים.
      בפרקי  העבודה,  נתאר את  ההפרעה על  הקריטריונים, הדינמיקה ושלבי התפתחותה מתוך ה- IV-DSM,  נבחן כיצד אחת הגישות  תיאורטיות  מסבירה את גורמי ההפרעה והתפתחותה, ונציג  גישה  טיפולית  מועדפת לטיפול בהפרעה.