ראשי פרקים עמוד
1 .        מבוא
2
1 .1.      מטרתו ותפקידו של חוק שכר המינימום
2
1 .2.      שאלת המחקר והגדרתה
3
2 .        גישות ביחס לשכר המינימום 5
3 .        חשיבות נושא שכר המינימום
6
4 .        מערכת שכר המינימום במדינות המפותחות
8 5.        שכר המינימום והאבטלה בישראל
1 1
6 .        שכר מינימום – השוואה בינלאומית
1 2
7.        שכר המינימום והשפעתו על התעסוקה
1 5
8 .       מגבלות שכר המינימום בישראל
1 9
8 .1.    בחינת הרמה התרבותית, חברתית ופוליטית
2 0 9.       השפעות פוליטיות על חוק שכר המינימום
2 1
1 0.   אכיפת חוק שכר המינימום
2 4
1 1.   סיכום ודיון – אחריות פרסונלית או כוללנית
2 8
1 2.   רשימה ביביליוגרפית
3 0
1 .    מבוא
שכר המינימום בישראל, מוגדר כשכר החודשי המינימלי אותו זכאי עובד לקבל ממעסיקו (עבור משרה מלאה, או שכר יומי, או שכר לשעה; זאת בהתאם למספר ימי, או שעות, עבודתו). שכר המינימום נקבע כשיעור קבוע מ"השכר הממוצע למשרת שכיר" ומתעדכן מדי שנה. בישראל נחתם לראשונה הסכם קיבוצי בדבר שכר המינימום בשנת 1972. הסכם זה נחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית והוא הורחב בצו הרחבה למשק כולו. בשל שחיקתו של שכר המינימום במרוצת השנים, הוחלט בשנת 1987 לעגן את שכר המינימום בחוק, ובמקביל נערכו מספר שינויים שהביאו להעלאת רמתו היחסית.
1 .1.
מטרתו ותפקידו של חוק שכר המינימום מטרותיו העיקריות של חוק שכר המינימום הן לאפשר לעובדים רמת חיים יחסית מינימלית, ולצמצם את ממדי העוני בישראל.
אורה נמיר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, בהביאה את החוק המקורי לכנסת הסבירה כי מטרתו היא "הבטחת קיום הוגן", וכי מדובר ב"הבטחת זכותו של האדם העובד להתפרנס מעבודתו ולחיות ממנה בכבוד, כאדם עובד וגאה ולא כנתמך סעד" (30.3.1987).
ההכרה בחשיבותו של שכר המינימום אינה ייחודית לישראל.  הסדרים וחוקים לגבי שכר מינימום נהוגים במרבית הארצות המפותחות, והוא מוחל על מרבית העובדים. עם זאת, בניגוד לישראל (בה מוחל חוק שכר המינימום על כלל העובדים) במרבית המדינות המפותחות ישנם יוצאים מן הכלל, כמו שוליות, צעירים, מוגבלים ועובדים בתקופת ניסיון.
בהעדר חוק שכר מינימום, היה נקבע עבור חלק מהמועסקים שכר הנתפס על ידי החברה כנמוך מזה המספק רמת חיים יחסית מינימלית. לנוכח רמת הציות הנמוכה לחוק שכר המינימום, גם קיומו של החוק אינו מבטיח זאת.
לפיכך, ולאור החשיבות הרבה שיש לצמצום פערי השכר המתרחבים והולכים בשנים האחרונות, יש לחוק שכר המינימום ולאכיפתו חשיבות רבה.
1 .2. שאלת המחקר :
מדוע שכר המינימום בישראל נמוך יחסית בהשוואה למדינות מתוקנות בעולם, ומהי האחריות המוסרית בנתינת שכר מינימום לעובד – בחינת האחריות ברמה הכלכלית, התרבותית, החוקית והפוליטית.
הגדרת שאלת המחקר: שכר מינימום – רמת שכר מינימאלית הנקבעת בידי המדינה ומחויבת על פי חוק, בתמורה על עבודה כלשהי. רמת שכר זו מאפשרת לעובד לספק צורכי מחיה מינימאלים לעצמו ולמשפחתו.
רמת שכר זו נקבעת על ידי ממשלות (ומתעדכנת מעת לעת),  ואכיפתן מבוצעת בידי רשויות החוק במדינה.
אחריות מוסרית  – תפקידם של הצדדים השונים בחברה כגון : הצרכנים , ממשלות וארגונים בינלאומיים בשמירה על הסדר החברתי.
האחריות מתבטאת במאמצים למניעת תופעות של ניצול להשגת רווח כלכלי על ידי הפירמות תוך כדי ניצול פרצות בחוק הישראלי על מנת להגדיל רווחים כמו כן, האחריות להשתמש בכוחם הלגיטימי של ממשלות וקבוצות צרכנים ככלי ליצירת חוקי עבודה (code of conduct) ואכיפתם.
הרמה הכלכלית – הנחת העבודה בישראל במציאות כלכלית נתונה, המונעת על ידי גופים שונים במדינה המנסים לשנות ולעצב כלכלה זו לטובתם האישית או לטובת הכלל.
הרמה החוקית פוליטית  (אחריות ממשלתית)- פעולות החקיקה , המעקב והאכיפה שמתבצעות ע"י שליחי הממשל בהבטחת הסדר הציבורי ושמירת זכויות העובד.תהיה התייחסות לתפקיד הממשלה ביצירת מוסר בסביבה העסקית , כמו כן במהלך הדיון נדון בפתרונות אפשריים במסגרת אחריותם.
הרמה התרבותית (אחריות החברה) – כלל הצרכנים בישראל בכל רבדי האוכלוסייה שיכולה להשפיע על החלטות הממשל ולשנות חוקים או למנוע חקיקה של חוקים הפוגעים בזכויותיה. אחריות החברה תתבטא בהצבת כללים נוקשים או התנגדות להצעות חוק המובאות על ידי הממשלה.

2 .    גישות ביחס לשכר המינימום במהלך שני העשורים האחרונים ברוב המדינות המפותחות (OECD) חלה עליה משמעותית בפערים חברתיים. הפערים מתבטאים באי-שוויון הגובר בהתחלקות הכנסות ובקיטוב המתגבר בין השכבות החלשות והחזקות. אחד מן המנגנונים המקובלים במדינות המפותחות להקטנתם של פערים חברתיים הוא שכר מינימום. לשכר מינימום, המעוגן בחוק, ללא כל ספק, נודע תפקיד חשוב בהבטחת הכנסה מינימלית למשפחות ופרטים משכבות החלשות ובצמצום פערים חברתיים. מאידך , קיימות טענות על השפעתו השלילית של שכר המינימום על התעסוקה. אולם, ממצאים אמפיריים חדשים  על השפעתו של שכר מינימום על שוק העבודה, שהובאו על ידי Card and Krugger (1995,1998), מצביעים על כך שהעלאת שכר מינימום יכולה אף להביא לשיפור משמעותי במצב התעסוקה.
ניתן להבדיל בין שתי גישות עיקריות בקרב המדינות המפותחות ביחס לשכר מינימום:
א)    מדינות בהן הנושא של שכר המינימום מעוגן בחוק או קיימים הסכמים קיבוציים הכוללים את כל המגזרים ותת-אוכלוסיות. מדינות אלו דוגלות באחידות שכר המינימום.
ב)     מדינות בהן אין אחידות בין קבוצות אוכלוסייה בנושא שכר המינימום. הסכמים ענפיים קובעים את גובהו של שכר המינימום והוא יכול להיות שונה בין מגזרים שונים.
קיים שוני מהותי בין שתי הגישות הללו, והשפעתו של שכר המינימום על שוק העבודה שונה לחלוטין בשתי הקבוצות. למעשה ישראל נמנית עם הקבוצה הראשונה – המדינות הדוגלות באחידות של  שכר המינימום.
לפני שנדון בנושא יש לזכור כי ישנם עדין מדינות בהם אין כלל חוק שכר מינימום וברוב מדינות אלו יש שיעורי אבטלה ענקיים. גם המשבר הכלכלי החמור ביותר ב-500 השנים האחרונות – משבר שנות ה-30 של המאה הקודמת – קרה בטרם הומצא שכר המינימום. בארצות הברית לדוגמא יש שכר מינימום גבוה יחסית, ואבטלה נמוכה. בגרמניה יש שכר מינימום גבוה ואבטלה גבוהה.
העולם הכלכלי לא מספק תשובה חד-משמעית לקשר שבין שכר לתעסוקה ו/או אבטלה.
אך בדיון זה ישנן 2 דעות מרכזיות:
הראשונה סוברת שאכן העלאת שכר המינימום תקטין את רמת האבטלה ובהתאמה תשפר את הכלכלה והשוק .
השניה גורסת ההפך שלא ממש מוכח עדיין שדווקא העלאת שכר המינימום היא זו שתבריא את מצב הכלכלה.