נשים בצה"ל ותעסוקתן כאזרחיות:
השפעת ניעות נשית תוך-צה"לית על תעסוקת נשים במגזר האזרחי תוכן העניינים
מבוא
נושא העבודה ושאלת המחקר שיטת המחקר סקירת ספרות נשים בחברה ובתעסוקה נשים בצה"ל השפעת השירות בצה"ל על מעמד הנשים בישראל המחקר האמפירי ממצאים דיון וסיכום ביבליוגרפיה מבוא
המאה העשרים מסמלת את עידן זכויות האישה. בעידן זה חל שינוי בתפיסה המסורתית באשר למקום האישה בחברה האנושית, שליוותה את האישה מקדמת דנא. מתחילת דרכה של התרבות המערבית – שהתגבשה מן הדתות המונותאיסטיות מצד אחד, ומן התרבות הרומית מצד שני – החברה האנושית הייתה פטריארכלית על-פי דת ועל פי-דין. מקומה של האישה הוגבל לתחום הפרטי, ובקרב התא המשפחתי הייתה כפופה לסמכות בעלה.
בתקופת ההשכלה, עם המעבר מחברה דתית ומעמדית למשטר חילוני ולחברה חוזית, נהגו הליברליזם, האינדיבידואליזם והמושג המודרני של זכויות האדם, וכן נולדה דמוקרטיה המבוססת על זכות ההצבעה הכללית. עם זאת, בתחילת המהפכה הזו נותרו הנשים ללא זכויות אזרחיות מלאות עד למאה העשרים.
במאה העשרים יושמו עקרונות ההשכלה גם לגבי נשים, והאמנציפציה הורחבה גם כלפיהן: ניתנה להן זכות ההצבעה, והן נהפכו לאזרחיות. הזכות לשוויון נהפכה לעיקרון מקובל מבחינה נורמטיבית בכל המדינות הדמוקרטיות וברוב המדינות המתפתחות, שחתמו על הסכם האמנה מ
1 979 לחיסול כל צורות ההפליה נגד נשים. אמנה זאת קובעת את חובתן של המדינות החתומות עליה להבטיח לנשים שוויון בכל תחומי החיים הציבוריים והפרטיים כאחד (רדאי,2000).
הסוגיה של מקום הנשים בצבא ובלחימה היא אולי הסוגיה האולטימטיבית של שוויון האישה באזרחות כאחד (רדאי,2000). שירות צבאי נחשב תמיד לאחד החובות האזרחיות העיקריות של גברים.
במהלך השירות הצבאי דרישות הביטחון גוברות על ערכים אחרים, גם היסודיים ביותר, של החברה, כגון אלה של חירות הפרט ושל קדושת חיי האדם. דרישות אלה גוברות גם על מוסדות חברתיים בסיסיים – העבודה והמשפחה. בעידן זכויות האישה נעשתה שאלת מקומן של הנשים בחלוקת הנטל הצבאי רלוונטית (רדאי, 2000).
מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה חלה על נשים חובת שירות צבאי מכוח חוק שרות הביטחון. שלושים אחוזים מכלל סדר הכוחות הסדיר של צבא הגנה לישראל הן נשים, במגוון גובר והולך של תפקידים. הבולטות של צה"ל בהוויה התרבותית הישראלית הופכת אותו לגורם רב‑ עוצמה בעיצוב דפוסים, נורמות וערכים חברתיים וכלכליים.(המכון הישראלי לדמוקרטיה ,2001) צה"ל משפיע באורח מעשי ביותר על מסלול חייו של הפרט בפרק זמן החורג בהרבה ממשך שירותו הקצוב. קיימת זיקת גומלין בין צה"ל לבין החברה בישראל, שמשמעותה כי ההשפעה על מעמד הנשים המשרתות בצבא ומצבן חורגת לכל תחומי החיים מעבר למסגרת השירות, ולהפך – הלכי רוח חברתיים ותרבותיים משפיעים בסופו של דבר על הצבא (נשים בצה"ל,
2 000). על הלכי הרוח אפשר ללמוד מן הוויכוח הציבורי המתנהל בשאלת תפקידי הנשים בצה"ל, ומן השינויים שהתחוללו במהלך השנים האחרונות. עד לאחרונה אסר החוק על חיילות למלא תפקידים קרביים. תקופת השירות הפעיל שלהן קצרה מזו של הגברים, ורק בודדות עושות שירות מילואים. שילוב גורמים זה יצר הטיה מִגדרית ברורה שהיא ברובה מעגלית והוכיחה את עצמה בכל פעם מחדש: מכיוון שהנשים לא לקחו חלק בלחימה הקרבית הנחשבת למטלה החשוב ביותר של צה"ל, נפלה בחלקן לרוב עבודה פקידותית שגרתית שהעניקה להן תחושה שהן חברות ממדרגה שנייה במוסד שמתאפיין ממילא בצביון גברי ובשליטה גברית (רדאי, 2000). מאמצע שנות השמונים נקט צה"ל צעדים משמעותיים אחדים לתיקון כמה מן העיוותים הבולטים שרווחו בו בעבר (Stuart, 1997).
בפני המתגייסות נפתחה הדרך למגוון רחב של תפקידים, כך שכמה יחידות טכניות ויחידות תומכות לחימה הפכו תלויות כמעט לגמרי בשירותן של נשים – בהם מפעילות מכ"ם, פקחות טיסה ועוד.
שינוי מהותי במיוחד חל בנובמבר 1995, כאשר בפסק דין תקדימי שזכה לפרסום נרחב קיבל בית המשפט העליון את דרישתה של מתגייסת לאפשר לה להצטרף לקורס טיס של חיל האוויר .
תהליך השינוי הגיע לשיאו בינואר 2000, עת אישרה הכנסת חוק לשוויון בצה"ל לפיו רשאית אישה למלא כול תפקיד בצה"ל כולל תפקיד קרבי, וליהנות מזכויות שוות לאחר שחרורה.