השופט כמעצב אוירה מבוא
      מטרתו של הדיון הנערך בבית המשפט הנה להגיע לבירור מקסימלי של האמת קרי, של העובדות הרלונטיות למקרה הנדון. הנחת היסוד שעומדת בבסיס עבודה זו היא כי לאוירה שנוצרת בבית המשפט יש השפעה גדולה על היכולת להשיג את המטרה. אופי הדיון שנערך בבית המשפט משפיע על תוצאותיו (ביגוש ודון יחייא, 1999). אוירה מסויימת יכולה ליצור תנאים נוחים יותר לבירור האמת מאשר אוירה אחרת לדוגמא, יכולה להיוצר אוירה של עימות הכרוכה בדינאמיקה של עימות שבה יש חלוקת תפקידים של מתקיף ומתגונן אל מול אוירה של בירור המכילה דינאמיקה מתוחה פחות. אין אנו מתיימרים לקבוע בעבודה זו כי דינאמיקה מסויימת תורמת להשגת המטרות יותר מאחרת (יש שודאי יטענו כי יש יתרונות בדינאמיקה של עימות דוקא) נושא זה ידרוש בודאי דיון מעמיק יותר. אנו נסתפק בטענה כי האוירה שנוצרת בבית המשפט במהלך הדיון היא משמעותית ועלולה להוות גורם משפיע על תפקודם של הנוכחים בסיטואציה ומכאן גם על תוצאות הדיון.
         השופט הוא הדמות בעלת ההשפעה הרבה ביותר על האוירה וזאת מתוקף סמכותו לנהל את הדיון ולהכריע את תוצאותיו. נשיא בית המשפט העליון פרופסור אהרון ברק כותב "השופט חייב אפוא להיות מאופיין בנטרליות מוחלטת כלפי הצדדים וכלפי הנושא המובא לפניו. ניטרליות אין פירושה בשום פנים ואופן אדישות למצוקותיהם של הצדדים או לערכים הבסיסיים שבבסיס המחלוקת. נהפוך הוא, אני משוכנע כי בדמוקרטיה השופט נדרש לתת ביטוי לערכי שיטתו המשפטית ולעקרונותיה".
מכאן ניתן להסיק כי למרות קיומם של נורמות סדורות באשר לאופי האנטראקציה שבבית המשפט כגון דרכי פנייה מקובלות, דרכי חקירה מקובלות וכו' יכול השופט לבחור להתערב, להעיר ולכוון את הדיון על פי שיקול דעתו  בצורות שונות. ברק טוען כי לשופט גם מידה רבה של עצמאות (ברק,2001).  הבחירות הללו שעושה השופט יש בהן בכדי להשפיע רבות על האוירה בבית המשפט ועל כן שאלת המחקר שלנו היא: כיצד משפיעות הערותיו ותגובותיו של השופט במהלך הדיון על האוירה בבית המשפט?