במהלך עבודה זו נציג 3 דוחות מחקר. כל דוח מייצג ניסוי שערכנו בנושא חוסר ישע נלמד, בנושא היזכרות ובנושא סטראוטיפים. כל דוח מכיל סקירה ספרותית, שיטת מחקר, תוצאות ודיון

מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , , , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 1825
מספר מקורות 4

תקציר העבודה

במהלך עבודה זו נציג 3
דוחות מחקר. כל דוח מייצג ניסוי שערכנו בנושא חוסר ישע נלמד, בנושא היזכרות ובנושא סטראוטיפים. כל דוח מכיל סקירה ספרותית, שיטת מחקר, תוצאות ודיון.
דוח מספר 1 – ניסוי בנושא חוסר ישע נלמד ניסוי היסטורי בתחום כלל שני שלבים. בשלב הראשון, צמד כלבים נקשר יחד וקיבל מדי פעם הלם חשמלי. בעל השליטה בצמד יכול למנוע את ההלם באמצעות דחיפת אריח בעזרת אפו. לשותפו אין שליטה על ההלם. בכל פעם שבעל השליטה קיבל הלם חשמלי, כך גם הנושא בעול. כאשר בעל השליטה מבטל את השוק, השוק של הכלב השני מתבטל במקביל. כלומר, שניהם קבלו את אותה כמות של מכות חשמל.
בשלב השני, הכלבים הוכנסו לתיבה מחולקת לשני אזורים. כאשר הושמע צליל התראה, המדור בו נמצא הכלב עומד לקבל הלם חשמלי ולכן, כאשר הכלב שומע את הצליל, עליו לעבור את המחיצה כדי להמנע מהשוק. מתוצאות הניסוי עולה, כי לכלבים שבניסוי הקודם היו בעלי שליטה על המצב לומדים להגיב במהירות. לעומתם, כלבים נטולי שליטה לא ניסו לעבור את המחיצה וככל שהניסוי התקדם יותר, כך התנהגותם הפכה לסבילה יותר עד ששקעו בחוסר ישע כיוון שבשלב הראשון למדו שמכות החשמל אינן נמצאות בשליטתם (אטקינסון, אטקינסון,  סמית, בם והילגארד, 1995).
מטרת הניסוי שלפנינו הנה לבדוק כיצד משפיעה חשיפתו של הנבדק לארועים בלתי נשלטים על הצלחתו במשימה. אנו משערים, כי נבדק שהרשימה שלו בעלת שיטתיות יצליח יותר במשימה. לעומת זאת נבדק שהרשימה שלו אינה שיטתית יאופיין בחוסר ישע נלמד כיוון שנמסר לו שהמשימה תהיה קלה.  –
דוח 2 – היזכרות זכירה מוגדרת כתהליך של הצפנת מידע ואחסונו באופן המאפשר שליפה ופיענוח מהירים. לפיכך, הליך הזכירה מורכב מארבעה שלבים – כאשר נקלט מידע, הוא מוצפן, מאוחסן וכשמגיע הרגע המתאים, הוא נשלף ומפוענח. בהליך ההצפנה, הגירוי מתורגם לשפה בה הוא מיוצג בזכרון. בהליך האחסון, הגירוי נשמר במקום המתאים בהתאם לכללי הארגון המוסכמים. באמצעות השליפה, פריטי מידע מבוקשים עולים ממאגר הזיכרון ובאמצעות הפיענוח, המידע מתורגם משפת הייצוג בזכרון לשפת התגובה (בר אל ונוימאיר, 1995). -.
דוח 3 – סטראוטיפים על פי אטקינסון, אטקינסון,  סמית, בם והילגארד (1995), כשהאדם בדרך כלל שומע משפט או סיפור, הוא מתייחס אליו כאל סיפור שאינו שלם על ארוע אמיתי ולכן, משלים תיאורים באמצעות הידע הכללי שלו. השלמות אלו נעשות באמצעות קביעות הגיוניות וצפויות. לדוגמא, כאשר נאמר "מייק שבר בקבוק בריב בין שיכורים", סביר שיניח כי מדובר בבקבוק המכיל שתיה חריפה ולא בקבוק מים מינרלים. אנו מוסיפים את המסקנה אל הזכרון של המשפט עצמו ולפיכך, הזכרון הכולל אינו תואם למידע המקורי שנמסר, אלא מרחיב אותו במטרה להסביר את הארוע. הזכרון הבונה מסייע לאדם בהבנת העולם. -..