שאלה 1 – בחרתי להתייחס לאפיון מרכוז.
א. הצגת הניסוי: דוגמים אקראית כעשרים ילדים וילדות בגילאי 5 אשר הוריהם דיווחו שהם אינם אוהבים לאכול ירקות טריים. במיוחד עגבנייה, גזר ומלפפון.
הילדים מגיעים לחדר הניסוי בשעת ארוחת צהריים, שם מסבירים להם (כל ילד עובר את הניסוי בנפרד) שכעת תוגש ארוחת צהריים המורכבת ממנה ראשונה ומנה עיקרית.
למנה ראשונה מגישים לשולחן שתי קעריות סלט זהות עם אותה כמות ירקות – בכל קערית יש עגבנייה, שני גזרים ושני מלפפונים (חמישה ירקות שווים בגודלם).
בשלב הראשון שואלים את הילדים האם בשתי הקעריות יש את אותה כמות ירקות או שאולי באחת מהן יש יותר. לאחר שמוודאים כי הילדים עונים/חושבים שבשתי הקעריות יש כמות שווה של ירקות לוקחים קערית אחת וחותכים לעיני הילדים כל ירק לשניים. לאחר פעולה זאת יש בקערית אחת עשרה חצאי ירקות ובקערית השנייה נשארוחמשת הירקות השלמים.
בשלב הבא שואלים את הילדים איזו קערית הםמעדיפים. לאחר שהילדיםבוחרים את הקערית בה הירקות נשארו בשלמותם (חמישה) הם נשאליםלמה בחרו דווקא את הקערית הזו. השערתי היא שתשובתם תהיה שהם בחרו בה כיוון שיש בה פחות ירקות והם לא אוהבים לאכול הרבה ירקות. בשלב האחרון אשאל למה יש בקערית שנבחרה יש פחות ירקות הם יענו שזה כיוון שיש בה פחות חתיכות ירק. הם יספרו בקול ויראו לי שבקערית אחת יש עשרה ירקות ובשנייה רק חמשה.
הניסוי מעניין ורלבנטי. 20/20
ב. לדעתי ניסוי זה תומך באפיון המרכוז בשלב הקדם אופרציונלי על פי פיאז'ה. כאשר פיאז'ה מדבר על מרכוז הוא טוען שהקשב של ילדים אלו (גילאי 2-7) מתרכז בתכונות האובייקט הבולטות ביותר לחושים. בניסוי שהצגתי הילדים אינם מסוגלים להבין שכמות הירקות בקעריתאינה משתנה בהתאמה לכמות חתיכותהירק שחתכתי. הילדים התרכזו בממד אחד הבולט מבחינה תפיסתית – מספר החתיכות של הירקות בקערית, והתעלמו מממדים נוספים. הם עדיין לא מסוגלים להביא בחשבון ממד נוסף שהוא גודל כל חתיכה.
20/20
40/40
שאלה 2:
תיאוריית אינסטינקטים:אינסטינקט הוא התנהגות מולדת הכרחית להישרדותו של המין. התנהגויות אלו עוברות בתורשה מדור לדור. הפסיכולוג (הוא היה נוירולוג ובפועל המציא את הפסיכונאנליזה. אפשרי : הפסיכואנליטיקאן) זיגמונד פרויד טען כי אינסטינקטים מניעים אותנו לקבל החלטות חשובות בחיינו, על אף שלרוב הם פועלים מתחת לסף המודעות. לדידו בני אדם מונעים מדחפים שהינם שני סוגי אינסטינקטים: אינסטינקטים של חיים (מזון, מיניות, אהבה, התפתחות ועוד) ואינסטינקטים של מוות (תוקפנות, פגיעה בעצמו ובזולת ועוד). דחפים אינסטינקטיביים אלו יוצרים אנרגיה נפשית לסיפוק צרכים גופניים, כאשר יש קשר גומלין בין הנפש לגוף. כאשר אנרגיה זו אינה יכולה לבוא על סיפוקה נוצר מתח שצריך להפחיתו. מתח זה מניע אנשים לנקוט פעולות מסוימות על מנת להפיג אותוולחזור למצב של שיווי משקל (הומיאוסטאזיס) שהוא המצב הרצוי.
עצלות בראי תאוריית האינסטינקטים על פי פרויד: פלוני נוהג בעצלות (חוסר רצון לפעול) כיוון שאינסטינקט החיים אצלו חלש יותר מאינסטינקט המוות. בעוד שהראשון דוחף אותו