עבודת סמינר בנושא ביטוח פקדונות במדינת ישראל. כדאי או לא?
העבודה סוקרת את תחום ביטוח הפקדונות ברחבי העולם, יתרונות מול חסרונות, השפעתה על המערכת הבנקאית בישראל במידה ותיושם ועוד.
העבודה הוגשה בספטמבר 2006 במסגרת סמינר בנושא בנקאות.
מבוא
בימים אלו בוחן בנק ישראל את האפשרות של הפעלת מערכת לביטוח פיקדונות בישראל.
ביטוח פיקדונות הוא הסדר שלפיו מבוטחים פיקדונות הציבור ,כולם או חלקם,תמורת פרמיה המשולמת לגוף מבטח על ידי הבנקים שבהם מתנהלים הפיקדונות.לשון אחרת,ביטוח פיקדונות זהו תהליך של העברת הסיכון ממפקיד בבנק לגוף המבטח,במקרה והבנק אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו כלפי המפקידים.במקרה שכזה,נכנס לתמונה המבטח שמפצה את המפקיד הקטן בהתאם לקריטריונים שנקבעו מראש. למערכת ביטוח הפיקדונות שלושה תפקידים מרכזיים:
(1)   לספק הגנה ושקט נפשי למפקיד הקטן והלא מתוחכם ,שאינו מסוגל להעריך את יציבותו של הבנק שבו הוא מפקיד את חסכונותיו.
(2)   לתרום להגברת היציבות הפיננסית של מערכת הבנקאות על ידי הקטנת ההסתברות להתנהגות מבוהלת של מפקידים ולהשפעת ה"דומינו" הנגזרת ממנה  – נפילת בנק בהיעדר ביטוח פיקדונות עלולה להניע מפקידים בבנקים אחרים ("אפקט ההדבקה") לנהוג בחוסר רציונליות – למשוך את פיקדונותיהם ללא הבחנה ולגרום לתגובת שרשרת,שבמקרים קיצוניים עלולה להסתיים בקריסת המערכת הבנקאית כולה.                                      מבחינת המשק הכלכלי הדבר משרה אווירת ביטחון ,מושך משקיעים זרים ומבטא פיקוח על לקיחת הסיכונים של מערכת הבנקאות.
(3)   לאפשר לבנקים קטנים להתחרות בהצלחה בבנקים גדולים.
ארצות הברית הייתה הראשונה שהפעילה ביטוח של פיקדונות הציבור- עוד בשנת
1 933 – ומאז הלכו בעקבותיה מדינות רבות.ריבויים של משברים פיננסיים ונפילות בנקים הביא להקמתן של 72 מערכות פורמליות לביטוח פיקדונות,מהן
3 0 בעשור האחרון (במידה רבה בעידוד ועדת באזל).
ישראל נמצאת בקבוצה קטנה של מדינות שטרם הפעילה מערכת פורמלית שכזו.
…