תקציר המאמר רקע- קצב האצה הוא תהליך שקו ייצור עובר מסיום שלב הפיתוח עד לייצור מלא, כל מוצר חדש שמגיע לייצור במפעל חייב לעבור תהליך זה, בנוסף גם קווי ייצור חדשים וגם מפעלים חדשים חייבים לעבור תהליך זה.
במהלך האצת הייצור התנובה וקצב הייצור גדלים בהדרגה כתוצאה מתהליך הלמידה (עקומת הלמידה). תהליך הלמידה כולל הכוונה לדרך הייצור האופטימאלית, אפיון הכלים והציוד על מנת להקטין את מספר המוצרים הפגומים וזמני תיקון התקלות (זמן שבר), בנוסף פיתוח של שיטות פיקוח מהירות ויעילות בכל שלבי התהליך. לפיכך קצב הייצור והתנובה גדלים באופן משמעותי, בזמן שמספר הפגומים, זמן התחזוקה והעבודה החוזרת קטנים.
התנובה היא מצב משתנה חשוב בזמן תהליך ההאצה עקב ההשפעה הגדולה שיש לה על רווחיות התהליך, וגם בגלל שתנובה נמוכה משפיעה על חלקים בהבנת תהליך הייצור וקשורה בקשר ישיר לתהליך הלמידה.
עיקרי המאמר- קצב האצה אגרסיבי של מוצר מסיום הפיתוח עד לייצור מלא הינו חיוני להצלחה מסחרית של החברה/מפעל.
הדרישות הבסיסיות הן זמן מחזור ייצור קצר ויציב על מנת להכשיר בזמן ציוד וסיפוק תנובה מתקבלת על הדעת (אחוז התקינים שואף ל- 100%), על כן בסביבת האצה אשר מאופיינת בשונות ואי-וודאות גבוהים יש צורך במתודולוגיה מושכלת על מנת לנהל בצורה יעילה את הקונפליקט של זמן מחזור קצר וגידול מהיר בתפוקה. מאמר זה מציג מתודולוגיה לניהול זמן מחזור ע"י ניתור והגבלת המלאי בתהליך באמצעות מכסת מלאי בתהליך (wip-caps) וניתוח צווארי בקבוק במהלך תהליך הייצור.
שימוש מתמיד במתודולוגיה זו מאפשר קצב האצה מוגבר של ביצועי המפעל שמתאפשר תוך כדי שמירה והקפדה על זמן המחזור, קביעת זמני תקן לייצור ומתן אפשריות תגובה למקרים בהם קו הייצור נעצר כתוצאה מתקלות.