בס"ד מבוא
ישנם במקרא ובתיאור בריאת העולם בפרט שבספר בראשית, פסוקים רבים הסותרים זה את זה או החוזרים זה על זה. דבר זה יכול לעורר תמיהה ואפילו פליאה אצל הקוראים הנבוכים וחס ושלום אפילו לידי כפירה. ולכן ישנם זרמים שנמנעים מלכתחילה לעסוק בסוגיות בעיתיות שכאלה, לדוגמה: המגזר החרדי ואפילו חלק מהמגזר הדתי ימנעו מהעלאת שאלות מסוג זה ומלימוד עצמאי של התורה, ויותר יתמקדו בפרשנות המסורתית שע"פ חז"ל. חז"ל כבר למדנו את הדרך של יישוב הסתירות והסבר הכפילויות. וכך אמרו חכמים: שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם. וכאשר פרשה חוזרת על מה שנאמר כבר בפרשה אחרת , פרשה זו נשנית בשביל הדברים שנתחדשו בה. בדרכים האלה הלכו אח"כ הפרשנים השונים , וברוב המקומות הם יישבו את החסרות או הסתירות בעזרת הסבר הגיוני ושניתן להבינו ולקבלו. אולם פשוטו של המקרא לא נתיישב על פי פשוטו, שאז נהיה חייבים לצאת מן ההנחה ש"דיברה תורה בלשון בני אדם", והרי אין דרכם של בני אדם לומר דברים הסותרים זה את זה. בנוסף לזאת אין דרכם של בני אדם לומר דבר אחד שתי פעמים ואפילו אם נוסף בפעם השנייה דבר שעדיין לא נאמר בפעם הראשונה.לכן הפרשן צריך לבאר תחילה מדוע התורה אמרה דברים שמשתמע מהם כאילו הם סותרים זה את זה או חוזרים זה על זה. ורק אח"כ הוא יכול לנסות ליישב את הסתירה או להסביר את הכפילות.