עבודה בקורס: סמינר דידקטי ת.הגשה: 7/7/2004
תרבות סוציולוגים מגדירים את תרבות כסדרה של ערכים, אמונות, נורמות, סמלים ועצמים חומריים המרכיבים את אורח החיים של הקבוצה או חברה בכללותה.
תרבות משמשת דרך לארגון ולסידור חוויות המשותפות של חברי הקבוצה ומנחה את התנהגותם. יש שני מימדים לתרבות:1) רעיונות שאנשים יוצרים, כגון:ערכים, אמונות. 2) תרבות לא חומרית – וזה דרכי חשיבה א) המארגנים את תפיסות אנושיות ב) נורמות או דרכים מקובלות של עשייה או הפעלת רעיונות. תרבות נוצרה ע"י האנשים ומועברת מדור לדור בעזרת סוכני החיברות באמצעות למידה במהלך תהליך החיברות.
תאוריה סטרוקטורלית- פונקציונליסטית רואה חשיבות במאפיינים תרבותיים שנעוצה בתפקודם למען הקיום הפעילויות של חברה. פרסונס טען כי היציבות של המערכת התרבותית מבוססת על הסכמה ערכית בין חברי הקבוצה או החברה. הסכמה ערכית – הסכמה על ערכים דמוקרטיים של שוויון וחופש של החברה שלנו למשל. התרבות מעצבת את אישיות הפרטים בחברה ושולטת בהתנהגויות של חבריה. תרבות מועברת מדור לדור באמצעות תהליך של חיברות. כך תרבות יוצרת המשכיות ולכידות של חברה. תרבויות – הן אסטרטגיות לסיפוק צרכים אנושיים, כתוצאה מכך לכל חברות מרכיבי תרבות משותפים. אוניוורסליזם תרבותי מתייחס לתכונות משותפות לכל תרבויות. הרי כל החברות צריכות למצוא פתרונות לבעיות קיום: המשכיות ביולוגית, השגת מזון, פיקוח על סדר חברתי, יצירה והכשרה של חברים חדשים ופיתוח של לכידות חברתית. ישנן חברות שדפוס הספקת המזון תלוי במשק בית, לעומת דפוס אחר, בו משק בית תלוי בארגונים המספקים את המזון. כאשר פעילויות הופכת לדפוס קבוע שגרתי, היא נקראת מוסדות חברתיים: מוסדות כלכליים, מוסדות פוליטיים, מוסד המשפחה, מוסדות חינוך ומערכת האמונות. מוסדות אלה נמצאים בכל חברות. עקב הבדלים גאוגרפיים והיסטוריים, האיפיונים ודרכי פעולה של מוסדות חברתיים והקשרים בינהם נבדלים בין חברות ומשתנים במשך הזמן בכל חברה. ז.א קיים מגוון של אמונות, מנהגים וערכים שאנשים יצרו על מנת לענות על צרכיהם. החברים בכל חברה תופסים את הדפוסים התרבותיים כפונקציונליים.
תאוריה אינטרקציה סימבולית – כפי שהיא מוגדרת ע"י בלומר תופסת תרבות כיצירה אנושית דינמית המשתנה באופן מתמיד. התרבות מעוצבת במשותף ע"י אנשים היוצרים את המרכיבים החומריים ולא חומריים של התרבות. החיים חברתיים תלויים ביחסי גומלין, וכדי לקיים יחסי גומלין, יש צורך בתקשורת מילולית (שפה) ולא מילולית (סימנים, סמלים). אנשים בונים יחסי גומלין זה עם זה על סמך קווים מנחים חברתיים שנלמדו מתוך נסיון קודם. רוב המצבים היום יומיים כרוכים בהסכמה בין האנשים הנמצאים באינטרקציה לגבי המתרחש – בהגדרת מצב ובהתנהגות המצופה במצב מסוים. במצבים חדשים, אנשים ביחד מובילים למשא המתן על הגדרת מציאות:
מתמודדים יחד עם הגדרת מציאות ומוצאים פתרונות חדשים, וכך מפתחים הגדרות מצב חדשות. כתוצאה מכך המציאות התרבותית הינה דינמית ומשתנה. בתי ספר מתנהלים ע"י נוהלים כתובים בתקנון של בית הספר וע"י נהלים לא כתובים והפכו כבר למסורת.
סימנים, סמלים ומערכות סימבוליות הינם מרכיבים תרבותיים חשובים לבניית משמעות משותפת יציבה . השפה ממלאת תפקיד עיקרי בשמירה ובהעברה של משמעויות תרבותיות. מרגע שאדם נולד, הוא שותף לתרבותו באמצעות שפה. דרכה הוא לומד את משמעויות הממוסדות, המושגים והתפיסות. המשכיות ההסכמות תלויה במספר האנשים המחזיקים בהן ובמידה שהם חוזרים ומאשרים אותן בינהם. המשכיות של הסכמות חברתיות הקיימות אינה מובטחת, לכן בני אדם עסוקים באופן מתמיד ביצירה וביצירה מחדש של עולמם התרבותי.
…