תנועת ש"ס ספטמבר 2006
תוכן העניינים
מבוא
השסע בין דתיים ושאינם דתיים פלגים עיקריים בציבור החרדי בישראל הדרת בני עדות המזרח תנועת ש"ס סיכום ביבליוגרפיה מבוא
עבודה זאת עוסקת בתנועת ש"ס המייצגת את היהודים הספרדיים שומרי התורה.
ש"ס היא חידה מרתקת. האם היא מפלגה חרדית או מזרחית? האם היא מפלגה ציונית או לא? רבים ממנהיגיה מחזיקים בדעות מדיניות מתונות, אך תומכיה הם הניצים שבציבור הישראלי. העבודה פותחת בתיאור השסע בציבור היהודי על רקע דתי, לאחר מכן תאור השסע על רקע
עדתי, ובהמשכה מנתחת את פעילות ש"ס לאורך השנים ומערכות הבחירות. השסע בין דתיים ושאינם דתיים השסע בין דתיים ושאינם דתיים הוא אולי השסע החריף ביותר בקרב היהודים בישראל.  במהלך מאות השנים האחרונות נוצרו כמה מודלים של שילובי דת ומדינה – תיאוקרטיה בקצה אחד של הקשת, בה הדת והשלטון חד הם; והפרדת דת מהמדינה בקצה השני. בין שני הקטבים יש מודל בו הכנסייה היא רשמית (שייכת למדינה, כמו באנגליה), ומודל בו הקהילות הדתיות מוכרות ע"י המדינה ולעתים גם מתוקצבות על-ידיה (גרמניה, ישראל). במחקר שערכה זרמבסקי  (2002)  נמצא כי כיום לשסע ארבעה מקורות:
חשש אי ביטחון גובר בזהות שחיקה בנקודות המשותפות והיבדלות.
חשש: הדתיים חוששים מאבדן זהותה היהודית של המדינה ומהשפעות חילוניות על החברה הדתית. החילוניים חוששים מכפיה דתית – פחד ההולך וגדל עם עלית כוחן והשפעתן של המפלגות הדתיות.
אי ביטחון בזהות: אצל הדתיים החרדיים קיים חשש כי השפע בתרבות החילונית יפתה צעירים רבים לנטוש את דרך החיים התורנית.
אצל החילונים קיים משבר זהות כללי וחוסר בטחון בזהות המשותפת – בהשוואה לביטחון יחסי בזהות של הקהילה הדתית.
שחיקה בנקודות המשותפות:  החרדים מרגישים נאמנים ליהדות ולא למדינה.
קיימת מחלוקת בין הציבור הדתי לאומי המזוהה פוליטית עם המפד"ל ועם דעות פוליטיות ימניות לבין חלק ניכר מהציבור החילוני שהוא בעל דעות פוליטיות שמאליות.
היבדלות: קיימת תופעה ההולכת וגוברת של מגורים בשכונות לחרדים בלבד או לדתיים לאומיים בלבד. זה מכבר קיימת הפרדה בזרמי החינוך.
על פי זרמבסקי  (2002) ניתן להגדיר בחברה היהודית שש קבוצות הנמצאות בתהליך של התרחקות והיבדלות:
1.      חרדית (וחלוקת משנה לספרדים ואשכנזים)
2 .      דתית לאומית
3 .      חילונית לאומית
4 .      חילונית ליברלית 5.      מסורתית
6 .      קבוצה אלטרנטיבית קטנה:   רפורמית , קונסרבטיבית.
כמו כן נטען במחקר כי ארבעה גורמים אלו פועלים בחברה בה פועלים גורמי רקע רלבנטיים אחרים כגון:
חקיקה בנושאים דתיים לאורך כל שנות המדינה – ולעומתה אקטיביזם שיפוטי של בג"צ בכיוון החילוני ליברלי.
פטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות על רקע מצב בטחוני קשה ודיון ציבורי בשאלת חלוקת הנטל הביטחוני.
מאבק בנושא מעמד הדת בדיני האישות (נישואין וגירושין) במדינה.
השסע הולך ומחריף בעיקר כתוצאה מחצייה הדרגתית של "קווים אדומים " של כל אחת מהקבוצות.
הקווים האדומים של החרדים הם בעיקר בנושאי חינוך . הפטור משירות צבאי שניתן לתלמידי הישיבות נתפס כקו אדום בנושא חינוך תורני שאין לוותר עליו.
עבור הדתיים הלאומיים ניתן להגיד כי אבדן הצביון היהודי של המדינה הוא קו אדום.
עבור החילוניים זכויות בתחום חופש הפרט ניתנות להגדרה כקו אדום.