תקציר קונפליקטים במערכת החינוך המערכת החינוכית עוברת הרבה תהפוכות בתקופה האחרונה.
תוכניות חדשות, ניסיונות לרפורמות, מודלים שונים לעבודה. השינויים הללו תרמו להתפתחות קונפליקטים רבים, והחשוב בהם הוא קונפליקט הורים-מורים. ההורים של העידן המודרני רוצים לקחת חלק פעיל ואפילו דומננטי בתהליך החינוכי, ואילו המורים מרגישים פלישה לטריטוריה הפרטית שלהם ואיום על מעמדם. בעבודה זו ישנו תיאור והגרה של "קונפליקטים", יתרונות וחסרונות הקונפליקטים למערכת החינוכית, דרכי פיתרון ובייחוד דרכי גישור.
העובדה הוגשה במסגרת לימודי תואר שני במחלקה לחינוך באוניברסיטת תל אביב. קונפליקט נוצר על רקע אי התאמה במטרות, כפי שהן נתפסות בעיני חברי שתי קבוצות או יותר. מקורו של כל קונפליקט, בסופו של דבר, מתמקד בשליטה על משאבים או תגמולים חברתיים (כבוד והערכה).
 מה שנתפס בעיני קבוצה אחת כחשוב, הקבוצה האחרת תראה בו מכשול להשגת מטרותיה. כל קבוצה תעשה הכל כדי לסתור, לזלזל, לקרוא תגר או לתסכל את הקבוצה האחרת, במגמה להגן על המטרות והאינטרסים הקבוצתיים שלה. די אם תתרחש איזו שהיא תקלה בדרך להשגת המטרה כדי שאחת הקבוצות תאשים את האחרת באחריות לכך.
 הקונפליקט יבוא לידי ביטוי בדרכים שונות: מתח שיוצג באופן מילולי (העלבות, התגרויות) כלפי חברי הקבוצה האחרת, לעיתים בפומבי, תוך שימוש באמצעי תקשורת שונים – סיקור טלביזיוני בעל מסרים מכוונים לקבוצות שונות, התדיינות בבתי משפט ואף קרבות עקובים מדם, באזורי המחלוקת.
 המקור השכיח ביותר לקונפליקט הוא התחרות. בתחרות בין קבוצות בולטים האינטרסים המנוגדים. כאן באה לידי ביטוי תלות הדדית בין הקבוצות השונות, הישגה של קבוצה אחת נובע מהפסדה של הקבוצה האחרת. רק אחת מן הקבוצות תשיג את רצונה, תנצח בתחרות, משום שהמשאבים מוגבלים.
הורים ומורים במערכת החינוך:
באופן כללי בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי במערכת היחסים בין ההורים לבין ביה"ס. ההורים מעורבים יותר, לא תמיד בצורה חיובית, דרשניים יותר, לא תמיד עם גבולות ברורים. זהו שינוי שנכפה על מערכת החינוך ובתי ספר רבים אינם יודעים כיצד להתמודד אתו. ניתן להבחין בשתי צורות תגובה קיצוניות ולא יעילות. מצד אחד, פתיחות מוגזמת ללא שמירה על גבולות. מצד אחר, הסתגרות נוקשה ותוקפנית מפני ההורים.
בעבודה זו ננסה לתאר את הקונפליקט שנוצר בין קבוצת מורים לבין קבוצת הורים. בחרתי בקונפליקט כזה כי הוא שכיח מאד במערכת החינוכית בכלל ובמגזר הערבי בדרום הארץ בפרט.
דרך האינטראקציה בין המורים לבין ההורים, נוצרים וויכוחים אדירים, וזאת מסיבות שונות ומשונות. חשוב לי לומר שמדובר בחלק מההורים שאינם רואים בבית הספר סוכן של סוציאליזציה, אלא סמל של הממסד, שמייצג ערכים חילונים שזרים לתרבות המקומית. ההורים רואים במורים שעובדים בבית הספר גורם "שלילי" שמחנך את ילדיהם ומקנה להם ערכים ונורמות שונים ממה שהם מאמינים בו, במיוחד אם מורים אלה באים מתרבות ומרקע שונה מזה הקיים בתוך היישוב. מצד אחד קבוצה זו של ההורים הנה מאד אפטית, ומצד שני היא תוקפת את בי"ס וצוות ההוראה ברגע של יצירת מגע עם בי"ס.
בדרך כלל המגע נוצר עם צוות ההוראה כאשר מזמנים הורים למפגשים בתוך כותלי בית הספר, אם לצורך עדכונים שוטפים, כמו חלוקת תעודות, או לצורך טיפול בבעיות משמעת של בניהם, שלרוב אלה הם המפגשים הנפוצים.
המפגשים הללו מלאים כעס וחמלה על צוות ההוראה, ההורים צועקים, מקללים, ואפילו משתמשים באלימות, בסוגים השונים שלה,  כלפי המורים.
טווח התגובות של המורים רחב מאד, יש כאלה שמכילים את הכעס (Holding), ומנסים להרגיע אותם, ולאחר מכן לדון בנושא המחלוקת, ויש כאלה שמחזירים כעס וזה מביא להסלמה הקונפליקט. –