מוסר ועסקים האספקטים המוסריים של מעקב אחר עובדים א.      נושא העבודה:
בעבודה אתמקד באספקטים המוסריים של מעקב אחר עובדים. ברצוני לבחון האם מעקב אחר עובדים מעודד יעילות בחברה, או שמביא לחוסר מוטיבציה של העובדים. ב.      הבעיה המחקרית:
האם זה מוסרי לעקוב אחר עובדים על מנת לשפר את ביצועי העסק?
נראה כי המעסיק מעוניין להגביר את הפיקוח על העובדים על מנת להשיג מקסימום תפוקה מצדם. מאידך, העובדים מצפים מהמעביד לאמון בהם, ואינם רוצים שיבוצע מעקב אחר מעשיהם לאורך שעות העבודה. השערת מחקר שלי הינה כי על אף ההשפעות שיש למעקב עובדים על תחושות העובדים ושביעות רצונם מהתנהגות ההנהלה, בוחרות חברות רבות ליישם מערכת בקרת עובדים. בחירה זו נובעת משיקולי יעילות שגוברים על שיקולי מוסר.
ג.        מבנה העבודה:
1.       מניעים למעקב אחר עובדים- קבלת החלטה על התקנת מערכות מעקב לפי המודל לקבלת החלטות מוסריות.
2 .       תגובות העובדים למעקב – כיצד מקבלים העובדים פעולות שפוגעות בפרטיותם. האם העובדים מזדהים עם הארגון מספיק על מנת להיות מוכנים לפגיעה זו.
3.       מרוויחים ומפסידים מן המעקב – בחינת המיתוסים הכלכליים ביחס לפעולות המעקב: "עסקים ללא מוסר", "מיתוס העסקים כמשחק", "מיתוס השוק כג'ונגל" ו"מיתוס הרווח".
4 .       כיצד מתיישב מעקב אחר עובדים עם נורמות מוסריות – האם פעולות אלה עולות עם הגדרות הצדק .
5.       צפי לעתיד – האם תחול עלייה בשימוש בתוכנות מעקב אחר עובדים. האם ציבור העובדים יצא נגד פעולות אלה ויצליח להביא לירידה בהן. ד.      רשימת מקורות:
·        קארן ג'. בנאן, תרגום נדבי נוקד, (2002), פי סי מגזין, 112, עמ' 79-88
·        ד"ר נוימן מוטי, (2004), הזכות לפרטיות של עובדים, ניהול: ביטאון מנהלי ישראל, 158, עמ' 48.
·        ד"ר יואב ורדי, בר אולפן דינה, (1999), מתריענות ארגונית (whistle blowing) בישראל, משאבי אנוש:
ירחון לענייני כוח אדם, 140, עמ' 20-27.
·        עו"ד אור-חוף דן, (2003), מעקב ממוחשב אחרי עובדים, http://www.law.co.il/showarticles.php?d=h&article=217
·        שטרן איתי, (2005), מישהו עוקב אחרייך, http://news.msn.co.il/news/general/newsSpecial/phone/20050314095348.htm ·         Brown, William S. (2000), "Ontological security, existential anxiety and workplace privacy", Journal of Business Ethics, Vol. 23 pg 61-66.
·         Brown, William S. (1996) "Technology, workplace privacy and personhood", Journal of Business Ethics, Vol. 15. pg 1237-1249.
·         Smith, Jennifer, (1997), "Keeping tabs on the home office contingent", Management review, 86, pg. 6. ה. נמצא בתוך פירוט ראשי הפרקים.  1. מבוא
במשך השנים התבססו היחסים בין עובדים להנהלה על יחסי אמון בלבד. למעבידים לא הייתה אפשרות או רצון לבצע מעקב אחר העובדים. עם כניסת טכנולוגיה מתקדמת לתחום המעקב והבקרה במקומות עבודה, חל שינוי משמעותי ביחסים אלו. כיום לעובדים יש פחות ופחות פרטיות במקומות העבודה ויש פעמים שחל עליהם מעקב כמעט תמידי.
המהפכה התעשייתית והשינויים הטכנולוגיים יצרו מצב, לפיו האדם ועבודתו אחד הם. האדם מזוהה עם עיסוקו, נמדד לפיו ומבלה את רוב חייו בהגשמה עצמית באמצעותו. עם השימוש הגובר במחשבים ובדואר אלקטרוני במקום העבודה עומדים העובדים אל מול אובדן חלק גדול מאנונימיות ומהפרטיות, שבעבר הייתה להם.
עיקר הבעיה היא שהזכות לפרטיות יוצרת מתח בינה לבין אינטרסים כלכליים. מחד, יש הטוענים כי שמירה על פרטיות מגדילה את העוגה החברתית, שכן אדם נחשב לפורה ופרודוקטיבי, בהיותו חופשי מהתערבות חיצונית ולחצים. מאידך, ישנן דעות, לפיהן שמירה על הזכות לפרטיות כרוכה בבזבוז משאבים ולפיכך העלות הכלכלית גבוהה. ניתוח כלכלי של הזכות לפרטיות עשוי להביא למסקנה כי מדובר בזכות שאינה יעילה כלכלית, שכן הפרטיות עוצרת את זרם המידע שהינו תנאי לקיומו של שוק משוכלל ויעיל. בנוסף, מידע הוא משאב כלכלי שניתן לסחור בו.
לאור כל השיקולים שנסקרו כאן, ולאור התפתחות חדה שחלה באמצעי המעקב והניטור אחר עובדים, אנו רואים בשנים האחרונות עליה חדה במספר מקומות העבודה המשתמשים באמצעים שונים על מנת למקסם את התפוקה שלהם מן העובדים.
בעבודה זו אנסה לעמוד על האספקטים המוסריים של תופעה זו, על ההשלכות שלה על העובדים מבחינת מדדים של יעילות ומוטיבציה. ננסה לראות האם ניתן להבחין בין שיטות מעקב שהינן מוסריות   לעומת כאלו שאינן. לסיכום ננסה לראות האם התופעה אכן מקיימת נורמות מוסריות רצויות בחברה. כמו גם האם זה מוסרי לעקוב אחר עובדים על מנת לשפר את ביצועי העסק.