השסע הקיים בין המגזר היהודי וערבי בישראל-הצגה לכיתה

מקצוע
שנת הגשה 2000
מספר מילים 6076
מספר מקורות 16

תקציר העבודה

השסע הקיים בין המגזר היהודי וערבי בישראל תוכן עיניינים רקע. 2
קבוצה אתנית.. 2
שונות אתנית – אפליה. 3
יחסי מיעוט ורוב. 5
פלורליזם.. 7
שלבים בפיתוח. 10 משוב שלנו 14
משוב של הכתה. 15
הצעות לאמצעי הצגה במסגרת בית ספר. 16
דרמה יוצרת. 16
שיח. 16
ביבליוגרפיה. 17
רקע
קבוצה אתנית בחברה האנושית מתקיימים סוגים שונים של התחברויות חברתיות, הנבדלות זו מזו בבסיסן ובמידת גיבושן – "קבוצה אתנית". עפ"י רהט (1983) ההגדרה המקובלת רואה בקבוצה אתנית קבוצה מובחנת, המתקיימת בתוך מערכת חברתית תרבותית רחבה. קבוצה כזאת רואה את עצמה, או נתפסת ע"י אחרים, כבעלת זהות ייחודית המבוססת על גורם אחד או על כמה גורמים:
דת, שפה, טריטוריה, מוצא, צבע עור ואורח חיים. אם הבסיס המשותף רחב מתפתחת זהות קבוצתית חזקה, העשויה גם להגיע לידי גיבוש לאומי ופוליטי.  קבוצה אתנית היא קבוצה שיוכית. ההשתייכות אליה אינה מותנית בד"כ בהישגים או בהחלטה אישית – אלא בהיוולדות לתוכה. תכונה זו מחייבת נטייה חזקה לאנדוגמיה (נישואים פנים קבוצתיים) – אחרת, תיעלם הקבוצה האתנית תוך מספר דורות. הסולידריות הפנימית של הקבוצה האתנית מבוססת על מערכת של יחסים פנימיים, ערכים ועמדות. היא כוללת את הדימוי העצמי של הקבוצה, מטרותיה ועמדותיה כלפי העולם הסובב אותה. הזהות העצמית והסולידריות הפנימית מתחזקות נוכח המתח בין הקבוצה ("אנחנו") לעולם הסובב אותה (הם"). מתח זה מושפע ממערכת עמדות, סטריאוטיפים ודעות קדומות אשר כל אחד מהצדדים מגבש הן לגבי קבוצתו והן לגבי קבוצות אחרות (שם).
אתניות יכולה להתקיים בחברה הטרוגנית – חברה העשויה מחלקים רבים.זוהי חברה שאינה אחידה, חברה המורכבת מקבוצות שונות הנבדלות זו מזו מבחינת השתייכותן (עפ"י קרניאל דרורי, אין לי ארץ אחרת).
ניתן לומר שהחברה הישראלית היא חברה הטרוגנית:
רב עדתית – מורכבת מקבוצות אתניות שונות בעלות ייחוד תרבותי. – (רוסים; אתיופים; פולנים; רומנים ועוד…).
רב תרבותית – תרבות המורכבת מכמה קבוצות אתניות בעלות תרבויות משנה, הנבדלות זו מזו, אך חיות יחד ומעורבות במוסדות פוליטיים וכלכליים משותפים. היא כוללת בתוכה תת קבוצות עם ערכים ומסורת שונים. (תרבויות משנה).
במהלך השנים התרחשו תהליכים חברתיים ופוליטיים שהושפעו מגלי העלייה לארץ בתקופות השונות. תהליכים אלה שינו את הרכב האוכלוסייה, וישראל הפכה לחברה הטרוגנית.
בשל מורכבות האוכלוסייה מוגדרת החברה הישראלית כ: מיעוט – קבוצה שיש לה הרגשת אחדות, בהיותן בעלות תרבות משותפת הנבדלת מתרבות הרוב. חבריהן מקופחים לעיתים כתוצאה מהפליה לרעה[פעולות המונעות מהם הזדמנויות הפתוחות לפני חברי קבוצות אחרות] המופעלות נגדם על ידי אחרים בחברה. כיום המדינה מכירה בזכותם של קבוצות שונות לשמור על ייחודן הוחלף רעיון כור ההיתוך ברעיון הפלורליזם , וההבנה שיש בחברה שסעים חברתיים.
חברה פלורליסטית – חברה שכוללת כמה קבוצות אתניות בעלות תרבויות משנה, הנבדלות זו מזו, אך חיות יחד ומעורבות במוסדות פוליטיים וכלכליים משותפים. היא כוללת בתוכה תת – קבוצות עם ערכים ומסורות שונות. המושג פלורליזם מבטא לגיטימציה להתפצלות של החברה לקבוצות שונות כגון קבוצות אתניות, דתיות, לשוניות ורב תרבותיות. למעשה עקרון הפלורליזם מעניק זכויות קבוצה לקבוצות שונות לשמור על ייחודן. המושג שסע – פירושו קווי גבול חברתיים החוצים את החברה ומחלקים אותה למחנות שונים. בין מחנות אלה מתקיים מתח [קונפליקט]. השסע מבטא שתי מערכות ערכים שונות.
קונפליקט – התנגשות בין שתי כוחות. במונח שסעים נוהגים להשתמש לציון חתכים אנכיים, וחתכים אופקיים. חתכים אנכיים – קבוצתיים. אנכיים אופקיים – ריבודים או מעמדיים.
המושג "שסעים חברתיים" כולל בתוכו הן את הפלורליזם והן את המתחים בין הקבוצות השונות.
בחברה הישראלית מדברים על ששה שסעים:
1.       שסע – לאומי – בין הרוב היהודי למיעוט הערבי.
2.       שסע דתי – בין יהודים דתיים לבין יהודי לא דתיים.
3.       שסע עדתי – בין אשכנזים יוצאי אירופה ואמריקה לבין מזרחים יוצאי אסיה ואפריקה.
4.       שסע אידיאולוגי – פוליטי – בין ימין נימי לבין שמאל יוני בנושאי חוץ וביטחון, כגון הסכמי אוסלו , עתיד יהודה ושומרון וחבל עזה, עתיד רמת הגולן והמדיניות בלבנון.
5.       שסע מעמדי חברתי – כלכלי – בין עשירים לעניים, משכילים למשכילים פחות, תושבי יישובים מבוססים לתושבי עיירות פיתוח.
6.       שסע מגדרי – אי שוויון בין נשים לגברים. בכל מקרה כאשר קיים שסע כל שהוא ישנו יחס שונה אל האחר – אל השונה.