בס"ד הקדמה בתאריך
1 4.6.00 הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת חוק כליאתם של אנשי כוחות אויב שאינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה התש"ס -2000 .הצעת חוק זו מרחיבה באופן גורף את סמכויותיה של מדינת ישראל בנוגע למעצר מנהלי ומאפשרת למדינה להחזיק בלא משפט פלסטינים תושבי השטחים, אזרחים לבנונים שנחטפו והובאו לישראל ואף אזרחים ישראלים.
ב-21.6.00 עברה הצעת החוק בקריאה ראשונה והועברה ע"י מליאת הכנסת לוועדת החוץ והביטחון לשם הכנתה לקריאה שניה וקריאה שלישית. הצעת החוק ספגה ביקורות רבות מנציגי ארגונים שונים אשר טענו כי הצעת החוק אינה תואמת את כללי המשפט הבינ"ל ההומניטרי ואינה עומדת במבחנים החוקתיים ובדרישות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הצעת החוק עברה שינויים קלים ועברה בכנסת כחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים התשס"א-2000 .בעבודה זו נבחן את חוקיותו של חוק כליאת לוחמים בלתי חוקיים התשס"א-2000 .
רקע
בעבר החזיקה ממשלת ישראל במעצר מנהלי 21 אזרחים לבנונים שהוגדרו כ"קלפי מיקוח" לצורך החלפה אפשרית עם שבויים ונעדרים ישראלים ממלחמת לבנון ובמיוחד לשחרור או בירור גורלו של הנווט רון ארד. מעצרים אלה בוצעו מכוח חוק סמכויות שעת חירום התשל"ט 1979 , חוק זה נכנס לתוקף בשעה שמתקיימת במדינה שעת חירום, מאז הקמת המדינה מוכרז בישראל מצב חירום.
סמכות המעצר מוקנית לשר הביטחון,להורות לעצור את מי שהוא השתכנע שטעמיי בטחון המדינה או בטחון הציבור מחייבים את החזקתו במעצר לפרק זמן מרבי של 6 חודשים. כמו כן, רשאי השר להאריך את צו המעצר ערב פקיעת תוקפו .חלק חשוב והכרחי לשם הקניית תוקף למעצר המנהלי של אדם הוא הביקורת השיפוטית. מעצר מנהלי מבוצע על סמך הוראה מנהלית בלבד ,ללא הכרעה שיפוטית ,ללא כתב אישום וללא משפט. אדם הנעצר במעצר מנהלי אינו יודע מדוע נעצר ומהן האשמות הקיימות נגדו, הוא רשאי לערער על המעצר {יש הסוברים כי הליך הערעור אינו עומד באמות המידה של משפט הוגן}. מרבית המידע הקיים נגדו הוא חסוי ולא ניתנת לו אפשרות לחקור עדים או לערער על אמיתות המידע בדרך כלשהי.לפחות אחת לשלושה חודשים יש להביא את העניין ותוקף הצו המנהלי לעיון מחודש בפני בה"מש. בדצמבר 99' שוחררו חמישה מהאזרחים הלבנונים, ב-5.4.00 שוחרר אזרח נוסף. לאחר שבדיון שנערך במחוזי נקבע כי העצורים הנותרים לא ישוחררו,התקבל ערעור בבמ"ש העליון עמ"מ 10/94,פלונים נ' שר הביטחון {להלן:"עניין פלונים 1}, בו העותרים טענו כי טעמים של הגנה על כבוד האדם וחירותו מחייבים כי מעצר אדם בשל שיקול שאינו קשור לסכנה הנשקפת מן העציר לא כלול בסמכות המוקנית לשר הביטחון בחוק המעצרים ובנוסף,כי יש דרכים אחרות להשגת מידע על הנווט רון ארד מבלי שיפגעו כ"כ זכויות אדם. …