תרגום פרשת "דברים" לערבית של כתב יד מהמאה ה- 18
עבודת סמינריון במסגרת הקורס "טקסטים בערבית היהודית למתקדמים" מאת המחלקה      לערבית   פרק ראשון מבוא
עבודה זו מתארת את הלשון הערבית היהודית בתרגומו של כותב בגדאדי לא ידוע מהמחצית השנייה של המאה ה-18. תפקידה העיקרי של עבודה זו, הוא לקבוע את מקומה של הערבית בטכסט יהודי מימי הביניים ("הערבית היהודית") במפת הלשון הערבית.
מאז הופעת מחמד, קשורים הערבית הקלאסית והאסלאם קשר בל יינתק. אף כי עם כיבושי האסלאם, הולכים ומעמיקים (אם ע"י עירוב הלהגים מחד ואם מהשפעת העמים הכבושים מאידך) ההבדלים בין הדיאלקטים לבין הערבית הקלאסית, משתדלים הערבים עד ימינו אנו לכתוב בערבית הקלאסית. אולם לעיתים קרובות מתגלית לנו, בטכסטים קדומים יחסית, לשון שונה מן הערבית הקלאסית.
מסתבר אמנם, שגם הכותבים בה רצו להתבטא בלשון ספרותית, ועל כן מכילה שפת טכסטים אלו כמעט תמיד יסודות קלאסיים, אך לתוכה חדרו אלמנטים מתוך השפה המדוברת בפי הכותב.
יסודות אלו אשר רישומם ניכר בכל, בכתיב, בתורת הצורות, בתחביר ובאוצר המלים כאחד, שינו את אופיה של השפה, הוציאוה מגדר הערבית הקלאסית והפכוה לערבית בינונית.
כדי להכיר את אופיה של הערבית היהודית בפי יהודי בגדאד, עלינו לחפש את הקווים שבהם סוטה היא מן הערבית הספרותית והקלאסית, לקבצם ולראות את כוונם. תוך כך ניתן יהיה להפיץ אור על סטיות תמוהות לכאורה ולהבדיל בין תופעה שמאחוריה מציאות לשונית של ממש, לבין מקרים של תיקוני יתר. הלשון הערבית של יהודי בגדאד, היא מן הלשונות העתיקות ביותר, שהתפתחו בקרב קהילות ישראל בכל התפוצות. לשון זו אף נחשבת לאחד הלהגים הערביים הקדומים ביותר, שנוצרו בתוך האימפריה המסלמית רחבת הידיים ומתוך שלושת הלהגים הרווחים בבגדאד: מסלמי, נוצרי ויהודי, נראה, כי הקדום ביותר הוא הלהג היהודי.
יהודי בבל שעלו בעלייה הגדולה בשנת תש"י והשתקעו בישראל, מוסיפים עד עתה לדבר בלהג השגור בפיהם – מי יותר ומי פחות – אך ככל שהולכת ומזדקנת אוכלוסיית הדוברים, כן הולך הדיאלקט ונכחד מן העולם. היהודים בגולה המשיכו ללמוד וללמד את הלשון העברית ולפני שקיבלו את הערבית, היתה הארמית לשון הדיבור של יהודי בבל והיא ששימשה להם בחיי הדת, בהלכה ובאגדה. לשונות אלה השאירו רישומן על הערבית שבפיהם.
עבודה זו היא נסיון עיון אחד, שמטרתו הסופית להתוודע בטכסט זה אל מבנהו הלשוני-תחבירי של הדיאלקט בתחביר הערבית היהודית של בגדאד ולעמוד מקרוב על תופעותיו הבולטות.