תמצית עבודת מחקר זו באה לבחון את רמת האלימות בין בני זוג מתבגרים ולעמוד על הקשר בין אלימות בבית ההורים לבין אלימות בקרב בני הזוג. המחקר נערך בקרב חניכי שתי פנימיות נוער בכיתות יא' ו יב'. מתוך המבוא התיאורטי מתברר כי בעיית החיזור האלים היא חלק ממכלול לקוי של התנהגויות, עמדות ותפיסות חברתיות ותרבותיות. מחקר זה  מתמקד בבעיית החיזור האלים בקרב בני הנוער, תוך התייחסות לאותן התנהגויות ותפיסות בנוגע לאלימות בכלל.
 נבדקו עמדות של בני הנוער לגבי לגיטימציה של הפעלת אלימות פיזית ורגשית בין בני זוג  על מנת לאפיין תפיסה חברתית תרבותית בנוגע לאלימות בין בני זוג. כמו כן נבדקו מרכיבים של חשיבה סטריאוטיפית לגבי תפקידי מין מקובלים על מנת לעמוד על טיב החשיבה העלולה להוביל ליחסים אלימים, ועל המאפיינים התרבותיים של אותם נערים ונערות אלימים.
בנוסף, נבדקה החשיבה הסטריאוטיפית תוך הבנה כי הכללת תפקידי מין היא תוצר של סוציאליזציה והשפעות חברתיות ומשפחתיות. מרכיב התנהגותי נוסף שנבדק הוא מרכיב דפוסי החיזור המקובלים בקרב בני הנוער. בדיקת מרכיב זה באה לענות על השאלה מה מגדירים בני הנוער כמערכת יחסים ואילו התנהגויות נחשבות אצלם להתנהגויות של חיזור.
מתוך המבוא התיאורטי עולות השערות המחקר:
1.       נערים ונערות שחוו אלימות בבית ההורים ידווחו על יחסים אלימים בתוך מערכת היחסים שלהם עם בן/בת זוגם.
2.       נערים המפגינים אלימות פיזית יראו אלימות מילולית כמקובלת.
3.       נערים המפגינים אלימות פיזית מפגינים בהכרח גם אלימות מילולית.
4.       בנים יתנו יותר לגיטימציה לאלימות מאשר בנות.
5.       הנבדקים שידווחו על הפעלת אלימות פיזית כלפי בני/בנות זוגם יפגינו חשיבה סטריאוטיפית.
הממצאים מאששים את השערת המחקר הראשונה ומראים כי נערים שחוו אלימות בבית ההורים אכן דיווחו על יחסים אלימים בתוך מערכת היחסים.  כמו כן מראים הממצאים קשר בין העמדות לגבי לגיטימציה של אלימות רגשית לבין שכיחות האלימות הפיזית בין בני הזוג, כלומר, נערים המפגינים אלימות פיזית רואים אלימות מילולית כמקובלת. גם ההשערה השלישית מוצאת את אישושה בממצאים ונראה כי נערים המפגינים אלימות פיזית מפגינים בהכרח גם אלימות מילולית. עם זאת לא נמצא  הבדל בין בנים לבנות בבדיקת העמדות לגבי לגיטימציה של אלימות. בנוסף, נמצא כי חשיבה סטריאוטיפית קשורה קשר חיובי מובהק עם שכיחות האלימות הפיזית והרגשית בין בני הזוג, כלומר, ככל ששכיחות האלימות בין בני הזוג עולה, כך מתגלה חשיבה סטריאוטיפית קיצונית יותר.
 שורש בעיית האלימות מסתמן כטמון במאפיינים סביבתיים ובעיקר משפחתיים. הנערים והנערות במחקר הראו מגמה של סלידה ממעשי אלימות לצד חוסר יכולת לרסן אותה או להמירה באופציה התנהגותית אחרת.  מכאן מתגבשת מסקנת פעולה בדבר הצורך במחקר נוסף שיאשש את הממצאים של מחקר מצומצם זה.  בנוסף, דרוש מחקר משלים שיבדוק את המענה שנותנת מערכת החינוך לשאלות בדבר חינוך לתקשורת בין אישית כתחליף לאלימות. חזור אלים בקרב בני נוער.
תוכן העיניינים:
מבוא.                                                                                                               עמוד 2.
חלק ראשון: מבוא
תיאורטי:
1.                   תפקידי המין המקובלים בחברה:
1.1               רכישת תפקידי מין בחברה כחלק מתהליך הסוציאליזציה.                                        עמוד
4 .
1.2                                       דפוסי חיזור מקובלים בקרב בני נוער בישראל.                                            עמוד 5.
2.                   דינמיקה של יחסים מתעללים:
2.1                                       מהי התעללות.                                                                                                     עמוד
6 .
2.2                                       השתלשלות ארועים תוך זוגיים שמובילה לפגיעה פיזית קשה.                  עמוד
6 .
2.3                                       פרופיל של המחזר האלים.                                                                                 עמוד 7.
2.4                                       פרופיל של האישה הקרבן לחיזור אלים.                                                        עמוד 9. 
3 .                   היבטים ייחודיים של חיזור אלים בקרב בני נוער:
3.1                                       היבטים פסיכולוגיים של אלימות בקרב בני נוער.                                        עמוד
1 0.
3.2                                       בין חשיפה לאלימות בבית ההורים לבין אלימות  אצל  זוגות – עֶשְרֵה.   עמוד 11.                                השערות המחקר.                                                                                               עמוד
1 3.
חלק שני: ממצאים:
מתודולוגיה.                                                                                                       עמוד
1 4.
ממצאים תיאוריים:
לוח מספר 1: התפלגות הנבדקים על פי מין.                                                                                  עמוד
1 6.
לוח מספר 2: התפלגות הנבדקים על פי מידת הדתיות.                                                                               עמוד
1 6.
לוח מספר 3: התפלגות הנבדקים על פי מוצא האב ומצב משפחתי.                                          עמוד
1 6.
לוח מספר 4: התפלגות הנבדקים על פי מצב זוגי.                                                                         עמוד
1 7.
לוח מספר 5: שכיחות האלימות הפיזית והרגשית בקרב הנבדקים.                                          עמוד
1 7.
לוח מספר 6: מאפייני משתני המחקר הרציפים בסולם העמדות לגבי לגיטימציה לאלימות.             עמוד 17.
לוח מספר 7: מאפייני משתני המחקר הרציפים בסולם שכיחות האלימות.                                           עמוד
1 8.
לוח מספר 8:
מאפייני משתני המחקר הרציפים בסולם שכיחות חשיבה סטריאוטיפית.     עמוד 18.
לוח מספר 9: מקדמי המתאם ורמות מובהקות המשתנים.                                                       עמוד
1 9.
לוח מספר 10: ניתוח   T test לבדיקת הבדלים בין קבוצת האלימים פיזית בין בני הזוג לבין             קבוצת הבלתי אלימים פיזית.                                                                                                      עמוד
2 0.
לוח מספר 11: ניתוח   T test לבדיקת הבדלים בין קבוצת האלימים רגשית בין בני הזוג לבין           קבוצת הבלתי אלימים רגשית.                                                                                                      עמוד
2 1.
לוח מספר 12: התפלגות דפוסי החיזור.                                                                                         עמוד
2 2.
סיכום הממצאים.                                                                                                                                               עמוד
2 3.
חלק שלישי: דיון                                                                                           עמוד
5 .
סיכום ומסקנות.                                                                                                            עמוד
3 1.