מבוא
בתקשורת ההמונים הטלוויזיה היא מדיום רב עוצמה ולהמצאתה הייתה השפעה עצומה על החברה. הטלוויזיה הייתה לבת בית קבועה כמעט בכל בית ישראלי. היא מהווה את מקור הבידור והאינפורמציה המקובל ביותר עלינו. כשאנו זקוקים למנוחה, מתח, מידע, רכילות, רומנטיקה, הרפתקנות, פנטזיה, עצה – אין קל יותר מאשר ללחוץ על הכפתור ולהתרווח מולה. זה זול, פשוט, נוח ובטוח יותר מצורות בילוי הפנאי האחרות המוכרות לנו. הילד הגדל היום בחברה שלנו מוקף לא רק במשפחה, חברים וסביבתו הקרובה, אלא גם בעולמות מרתקים הנגלים לעיניו דרך קבע על המרקע
בביתו. הטלוויזיה מביאה אליו עולמות רחוקים, זמנים אחרים, מידע טרי. היא מציגה בפנינו אתגרים רגשיים, מגרה את תאבוננו השכלי, מספקת נושאים לשיחה. יחד עם זאת, מעוררת הטלוויזיה שאלות וחששות בקרב הציבור הרחב והחוקרים האקדמיים כאחד: הצפייה הממושכת גוזלת זמן מפעילויות אחרות, מפתחת פסיביות גופנית ושכלית, משפיעה על תפיסת עולמנו, מעצבת תהליכים פוליטיים. הטלוויזיה מגדירה עבורנו מהו אושר ומהי הצלחה, מה חשוב ומה מקובל. היא מעודדת אותנו לצרוך מעבר ליכולתנו הכלכלית ומלבה יצרים אלימים, מיניים ואחרים. אנו ניצבים מול מדיום רב סתירות: הטלוויזיה משחררת – אך גם דורכת על המקום ומגבילה, היא יצירתית אך גם חוזרת על עצמה, היא משאב תרבותי לחברה – אך גם ממכרת אותה. ילדים כיום לומדים לקרוא עם תכניות הטלוויזיה החינוכית, לומדים אנגלית עם אם.טי.וי ,לומדים להבחין בין טוב ורע עם השיר שלנו, ולומדים מה יפה ומה לא עם תוכניות היופי. מרגע שהטלוויזיה הפכה נגישה עבור מרבית האזרחים היא מילאה תפקיד מרכזי ביצירת ערכים תרבותיים והחלה להשפיע על הדרך בה אנשים רואים את העולם סביבם- נכון הדבר במיוחד בהקשר של נושא הנשים. מזה זמן רב חוקרים דנים בשאלת הייצוג של נשים בטלוויזיה.
נראה כי נשים לא מיוצגות מספיק ופעמים רבות מאופיינות כאובייקטים מיניים או עקרות בית הנשלטות בידי גברים.
ב-95% מבתי האב בישראל יש כיום מקלט טלוויזיה אחד לפחות. גם אם נדמה לנו שאנו חכמים מדי מכדי ללמוד מהתכניות שבהם אנו צופים, שאנו איתנים בערכינו שלנו, אין מפלט מהשפעת התכנים להם אנו נחשפים. אנחנו יודעים שזה בסדר להתבדח על חשבונם של אנשים שמנים, כי צ'אנדלר מ"חברים" עושה זאת. אנחנו יודעים כי המידות הנכונות של כל נערה צריכות להיות במידות הדוגמנית, אותה דוגמנית שמופיעה כל ערב במסך הטלוויזיה ואשר שומעת ירידות מצד המומחים, על משקלה, שראוי לציין אשר לא עובר את ה- 50.   ההשפעה אף חמורה יותר על ילדים צעירים יותר שאישיותם וערכיהם טרם התגבשו. גיל ההתבגרות הוא תקופה מכריעה בעיצוב  מושג ה"אני". זה השלב שבו נערות נמצאות עדיין בפיקוח הוריהן ומפלסות להן דרך החוצה; שלב שבו הן מתחילות לפתוח ולסגור דלתות לאפשרויות קריירה. הן  מתכננות את השכלתן העתידית, ונכנסות לתבניות יחסים שוויוניות פחות או יותר עם המגדר השני.
בקיצור, זה השלב שבו הן מתחילות לכתוב את נרטיב הזהות של עצמן. אני מסתמכת על ההנחה, שנערות מתבגרות בונות את זהותן באמצעות דו-שיח בין עצמן לבין דגמי-החיקוי שהן פוגשות בטלוויזיה ובחיים, ועיבוד מושגים אלה בשיחות עם חברים השרויים בתוך תרבות משותפת. ואולם הסביבה התרבותית שבה גדלות היום נשים צעירות שולחת מסרים שונים, ולפעמים סותרים. נכון, כל המערכות הסמליות תוססות מודעוּת פמיניסטית, אבל משמעות מונח זה בתרבות הפופולרית עברה תמורה: מדגש על מאבק הנשים למען שוויון חברתי, לדגש על מאבק הנשים למען התמסרות לתשוקותיהן. התרבות הצרכנית הפופולרית והחוצה-גבולות הותירה על כנו, בשינוים קלים, את המודל הרגיל של הנשיות כאובייקט מיני, והעניקה לו לגיטימציה חדשה בדמות "הפמיניזם הסלבריטאי". המחקר בתחום התקשורת והצגת המינים אינו חדש. כבר בתחילת שנות ה-60' החלו תנועות פמיניסטיות בארה"ב, ליזום ולפרסם מחקרים שחשפו סטריאוטיפים שמרניים של תפקידי המינים בתוכני התקשורת השונים, מסרטים מצוירים ועד מודעות פרסומת. הממצאים העקביים על הבדלי מגדר בוטים ונוקשים בתוכני התקשורת, עוררו ביקורת קשה על חלקה של התקשורת בשימורו ובקיבועו של קיפוח הנשים בחברה המודרנית. לתקשורת יוחסו ממדים שונים של קיפוח נשים: התעלמות מהקול הנשי, חיזוק ההגמוניה הגברית, חִברות ילדים ונוער לאימוץ ולקיבוע סטריאוטיפים מיגדריים, קיבוע מעמדן של הנשים כשולי, טיפוח תפישות חברתיות של תפקידי מין ושותפות באפליית נשים (בן שמש, יעקוב
2 004).
מטרת העבודה היא לבדוק האם לתקשורת, לתוכנית הדוגמניות אכן יש השפעה גדולה על סדר היום הציבורי ואם ישנה השפעה עד כמה היא לטובה או לרעה. בעבודה זו נבחנת השאלה האם אכן אמצעי התקשורת הישראלים תופשים את הנשים כשוליות, תפישה הבאה לידי ביטוי באופן הצגתן וההתייחסות אליהן. בעבודה זו תיטען  העובדה כי תוכניות היופי וכן תוכנית הדוגמניות, משקפות את המציאות החברתית המשתנה ומתעדות את השינויים ואת התהפוכות בחברה הישראלית על פני ציר הזמן, ובכלל זאת שינויים בריבוד המעמדי-כלכלי, בריבוד המיגדרי ואף בריבוד העדתי.
תוכן העניינים:
מבוא –…עמ'
2 פרק 1: סקירת ספרות- תיאורטית ומחקרית -עמ' 4
תת פרק א': אסכולת עיצוב סדר היום הציבורי .עמ' 5
תת פרק ב': אסכולת הבניית המציאות –..עמ' 6
פרק 2: חומר המחקר ושיטת הניתוח עמ' 7
פרק 3: מאפייני תוכנית הריאליטי -עמ'
8 פרק 4: ניתוח הממצאים ..עמ' 9
תת פרק א': האדרת מעמד הדוגמנית הבאה של ישראל-עמ'
1 0 תת פרק ב': ייצוגו של אידיאל היופי עמ' 10 תת פרק ג': התעללות בבני אדם -.עמ' 12
סיכום ומסקנות –…עמ' 14
רשימה ביבליוגרפית –עמ' 16