תקציר:
בעבודה זו אעסוק ככלל, ביחס החברתי הקולקטיבי, אל שאלת הזמן – העבר, ההווה והעתיד ובפרט, אל שאלת הבחירה הסלקטיבית מזיכרון העבר.
אנסה להראות כיצד אותה בחירה סלקטיבית, משמשת לגיבוש הזהות הלאומית וכיצד חלים בה שינויים במקביל לשינויים החלים בדרכי ההזדהות של אומה. "מקרה המבחן"  (case study)שמובא כאן, הוא הטיפול בשאלת המיסוד בישראל של זיכרון יהדות אירופה שנספתה בשואה תוך ההתייחסות לשאלת התגובה היהודית בזמן השואה ותפיסת הגולה בשנים הראשונות שלאחר המלחמה ולאחר קום מדינת ישראל והשינוי שחל, עוד בשנות ה-50, ביחס לזיכרון זה ולמיסודו ברמה הממלכתית. אנסה לבסס הסבר הנסמך על תיאוריות שונות, לשאלה כיצד ומדוע חל אותו שינוי ביחס לזיכרון השואה בחברה הישראלית?
סוגיה אחת שתועלה כאן בנוגע למקרה המבחן היא, מדוע היווה באותן שנים זיכרון השואה, או אופן הזיכרון שלה, נושא שנוי במחלוקת בחברה הישראלית, אשר מתבטא בפולמוס הציבורי בארץ בשנים אלה. סוגיה נוספת היא, מדוע ואיך חל השינוי ביחס לאותה "זכירה" וביחס למיסוד הזיכרון. כיצד השינוי שחל בשאלת מיסוד זיכרון השואה, משקף את השינוי ביחס אל העבר ההווה והעתיד בחברה הישראלית. גישות ותיאוריות לגבי הזמן והזיכרון יתמכו בהשערות וכן יובאו התייחסויות לתודעת הזמן, תודעה היסטורית, זיכרון קולקטיבי, טקסי זיכרון, הבניית הזיכרון, גיבוש זהות קולקטיבית ותודעה לאומית.       לצורך זה יובא מתוך כתביהם של מוריס הולבווקס, ולטר בנימין, פרידריך ניטשה, ז'אן פיאז'ה, אניטה שפירא,  עמוס פונקנשטיין, אליעזר שביד,  ואחרים. תוכן העניינים
הפרק מספר העמוד מבוא

3 – 2
פרק ראשון הדיון הציבורי בסוגיית הנצחת זיכרון השואה
8 – 4
פרק שני  מיסוד הנצחת זיכרון השואה
1 2 – 9
פרק שלישי  סוגיות מרכזיות בנושא הזיכרון
1 8 – 13
פרק רביעי – דיון ניתוח הסיבות לתמורות שחלו בזיכרון השואה ובדרכי הנצחתה בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה, לאור התיאוריות
2 5 – 19
סיכום
2 6-28
ביבליוגרפיה
2 9-31