תוכן עניינים
מבוא
–.
עמ' 3.
התאבדויות- רקע תיאורטי –… עמ' 4-6.
התמודדות עם לחץ נפשי הנובע מגיוס ושירות .. עמ' 7-8.
התאבדויות בתקופת השירות הצבאי במדינת ישראל — עמ' 9-11.
המודדות עם התאבדויות של חיילים בצבאות אחרים — עמ' 12-13.
צנזורה צבאית מול זכות הציבור לדעת –.. עמ' 14-16.
סיכום —
עמ' 17.
ביבליוגרפיה
עמ' 18.
מבוא:
מאז תחילת 2005 התאבדו 34 חיילי צה"ל וכמו בשנה שעברה, ההתאבדויות ממשיכות להיות סיבת המוות מספר אחת בצבא. בכל שבועיים בממוצע מתאבד חייל ומספר החיילים שמתאבדים גבוה יותר ממספר ההרוגים כתוצאה מפעילות מבצעית, מתאונות דרכים, מתאונות אימונים ומכל סיבה אחרת.
מספרים אלה מעידים על כך שתופעת ההתאבדות בצה"ל אינה מזערית אך לעומת זאת הציבור אינו מודע לגודל הבעיה ולמספרם הרב של המתאבדים דבר המעלה תהיות רבות נוכח העובדה שהתקשורת בימנו היא תקשורת חודרנית וחושפנית הנוטה אפילו להפריז בפרסומיה בטענה כי לציבור ישנה הזכות לדעת. כתוצאה מכך בחרנו לעסוק ולבדוק בעבודה זו האם ישנה הלימה בין מספר ההתאבדויות בצה"ל לבין הסיקור התקשורתי של הנושא. בעבודה זו אנו מסתמכות על כתבות אינטרנט ומאמרים שונים לגבי הנושא, וכמו כן בהסברים פסיכולוגיים, סוציולוגיים וחברתיים לגבי תופעת ההתאבדות והסיבות המביאות בני נוער בגילאי העשרה לבצע התאבדות. נוסף לכך ראוי לציין כי פנינו אל דובר צה"ל ומשרד הביטחון בבקשה לשתף עימנו פעולה ולספק לנו נתונים סטטיסטים לגבי מספר ההתאבדויות בצה"ל התאבדויות- רקע תיאורטי: התאבדות היא תופעה הקשה לניבוי ולמניעה וזאת בשל העובדה שהמתאבד אינו רואה פיתרון או תקווה ולא רואה בבקשה לעזרה את הישועה.
מחקרים שונים מצביעים על גורמים רבים להתאבדות ובניהם- גורמים ביולוגיים, גנטיים ופסיכולוגים.
הסבר אפשרי להתאבדות בקרב מתבגרים הוא שהתופעה קשורה לגיבוש זהות האני המתרחשת בגיל ההתבגרות.
ישנם כמה גישות החוקרות את ההתאבדות:
הגישה הפסיכואנליטית-  פרויד, במאמרו מ- 1917 על אבל ומלנכוליה כותב כי אובדנות נגרמת כתוצאה  מאבדן של אובייקט מופנם אהוב וקשורה לחוסר יכולתו של המתאבל לכעוס על האובייקט האהוב. בשל כך נוצרת עמדה אמביוולנטית כלפי האובייקט. מצד אחד קיים רצון לאיחוד מחודש עימו ומצד שני, בשל הנטישה, האובייקט הופך להיות רע ושנוא אליו, מופנים רגשות כעס ורצון להרוג. יחד עם זאת הסופר אגו מעלה תחושה של אשמה על תחושות אלו ובעקבות זאת מתבצעת הפנמה של הכעס כלפי העצמי ובסופו של התהליך מתבטא הכעס המופנם באובדנות. פרויד אף הסביר התאבדות כתוצאה של מאבק אינטראפסיכי בין יצר החיים (Eros) לבין יצר המוות (Thanatos).  האגו מוותר על עצמו וזאת מכיוון שהוא חש נרדף על-ידי הסופר-אגו המעניש את המתאבל (אשר אוהב-שונא את המת), על-ידי יצירת רגשי אשמה ודחף לא מודע למוות.
Zilborg  (1937), הרחיב את רעיונותיו של פרויד, בטענה כי מעבר לאינסטינקט הבלתי מודע של יצר המוות קיימים זרזים לאובדנות בדמות רגשות של נקמה, פחד ופנטזיות של בריחה.
Adler  (1979) טוען כי התאבדות נגרמת כתוצאה מרגשי נחיתות וחוסר שליטה הנובעים מהפער שבין האני האידיאלי לאני המצוי. ההתאבדות היא ניסיון להוכיח את חוסר הערך ולהחזיר תחושה של שליטה על החיים והמוות.
הגישה היחסית לאובייקט והעצמי-  Mahler (1968) ו Winnicott (1960), פיתחו את תיאוריות יחס האובייקט אשר מסבירות התאבדות כפתרון אחרון למאבק המתמשך בין סימביוזה להיפרדות.