תקציר עבודה מבט על אופן התנהלותה של התקשורת הישראלית במהלך הסכסוך הישראלי-פלסטיני מציג תמונה של תקשורת מגמתית, המושפעת מגורמים רבים במהלך הסיקור של הסכסוך בכלל, ואירועי הטרור שמבצעים קיצוניים מהצד הישראלי והפלסטיני בפרט. אמונות חברתיות מרכזיות, הנטועות בבסיסה של החברה  הישראלית, משפיעות על העיתונות המתפקדת כחלק מבלתי נפרד ומשקף של החברה. עמדותיהם של גורמים רשמיים כמו הממשלה והצבא, ודילמות מקצועיות רבות בהם נתקלים העיתונאים במהלך עבודתם, הם רק חלק מהגורמים המשפיעים על אופן הסיקור, ועליהם ארחיב בהמשך. אחד הגורמים המשמעותיים המשפיעים על הסיקור אשר בו אתמקד בעבודה זו, הוא הזהות הלאומית של הטרוריסט וקורבנות אירוע הטרור. זהות זו מהווה בסיס לאופן הצגת האירועים ואופן מסגורם בעיתונות הישראלית.  היא קובעת במידה רבה אלו כתבות יופיעו בעמוד הראשי ואלו יידחקו לעמודים הפנימיים של העיתון, מהם הנושאים העיקריים בהם יעסקו הכתבות בעיתון, מהו הקו האידיאולוגי שינקוט העיתון בהצגת האירועים, ואיך תיראה התמונה הכללית של המציאות המשתקפת מדפי העיתון.
 שאלת המחקר בעבודה התמקדה בקשר שבין הזהות הלאומית של הטרוריסט וקורבנות אירוע הטרור, והאופן בו משפיעה הזהות על סיקור האירועים בעיתונות הישראלית. השערותיי הן שיש קשר הדוק בין השניים, ויש אף מסגרת קבועה לאופן הצגת האירועים וסיקורם, כאשר לאום הטרוריסט והקורבנות, יהודי או לחילופין ערבי  – פלסטיני. לשם הצגת טענותיי בעבודה  בחנתי את אופן הסיקור של  שני אירועי טרור גדולים  שהתרחשו בשנת 94, והם הטבח ב'מערת המכפלה' והפיגוע בעפולה. מערך המחקר התבסס על שיטת ניתוח תוכן איכותי של הידיעות והכתבות, אשר הופיעו בעמודי החדשות בעיתון "הארץ" ו"מעריב " ביום שלאחר אירועי הטרור הנ"ל.
המסקנות הברורות לעין אשר עלו מהמחקר מעידות על כך שקיים קשר בולט בין העובדה שלאום הטרוריסט היה יהודי, כפי שהיה בטבח במערת המכפלה, לבין האופן בו סוקר האירוע. במקרה זה הסיקור החדשותי התרכז ברובו בטרוריסט עצמו ובסיפורו האישי, בעוד שההתייחסות לקורבנות הפלסטיניים הייתה מינורית, ואילו ההתייחסות אל המיעוט הערבי בעיתון הייתה ונשארה שלילית בעיקרה, גם כאשר היו במעמד של קורבן.
לעומת זאת כאשר הטרוריסט היה ערבי, עיקר הדיווח היה על הקורבנות עצמם וסיפוריהם האישיים ועל תוצאות האירוע, ולא הייתה כמעט התייחסות אישית לטרוריסט עצמו. התקשורת הישראלית היא יהודית ברובה. היא פונה לקהל יהודי ומהווה חלק מהחברה היהודית, לכן גורם הלאום הוא גורם הראוי לבחינה משמעותית כאשר מנתחים אותה. מסיבה זו היא בוחרת להציג נקודת מבט אידיאולוגית מסוימת, ראשית יהודית ורק אחר-כך ישראלית. בנוסף,  מציגה התקשורת  תמונת מציאות ומסגרת פרשנית ספציפית לאירועי הטרור אותם היא מסקרת. התקשורת מתאימה עצמה לקוראיה, ומתרכזת כמובן בסדר היום הציבורי המעסיק את חברה שבה היא פועלת ונוגע לה.