כרך א'
פרק 1 – מבוא
זהות
התשובה לשאלה – מי אני ?.
כל אדם נולד עם מספר רב של זהויות, כמו: שם משפחה, מין, מוצא, דת ועוד.

מושג הזהות כורך בתוכו:
-חיבור בין הפן האישי לפן החברתי.
-מעורבות פעילה מצד כל מי שמאמץ לעצמו זהות
-היותנו זהים לבני אדם אחדים ושונים מאחרים, דבר המתבטא בסמלים ובייצוגיים.
-מתח בין מידת השליטה שיש לפרט על בניית הזהויות שלו, לבין מידת השליטה שיש לגורמים ולאילוצים חיצוניים הפועלים עליו.
-במהלך החיים חלק מהזהויות נשארות קבועות וחלקן משתנות, מתווספות ונעלמות.
חלק מזהויות הן גלויות \חיצוניות , מיד נראות לעין – צבע עור, נכות, לבוש, משקל, גובה ועוד.
וחלק מהזהויות סמויות יותר – מבטא, דת, עדה, שם משפחה ועוד.

-פעמים רבות יש פער בין האופן בו אדם רואה את עצמו, לבין האופן בו החברה תופסת אותו.
למשל, אדם יכול להגיע להישגים חברתיים משמעותיים. אך החברה תקפיד להתייחס אליו באופן סטריאוטיפי. לדוגמא – רופא ממוצא אתיופי. החברה תראה קודם את צבע עורו לפני, תוארו.

-מסמכים שונים מספרים הרבה על זהות האדם : ת.ז או דרכון.
ניתן לראות שיש שם מכלול של זהויות, את חלקם האדם אולי יעדיף להעלים \ להסתיר.
אך, החברה היא זו שתקבע מה תיהיה הזהות היותר בולטת של האדם.
היא תקבע איך היא רואה אותך.
זאת אומרת, לאדם יש שליטה מאוד מוגבלת על הזהויות שלו ועל האופן שבו החברה תופסת אותו.

3 שאלות מרכזיות על זהות :

1. כיצד נוצרות זהויות? – תשובה:

-לפי מיד, אדם נמצא כל הזמן במו"מ מול החברה.
במהלך הזמן, יש חיבור בין הזהות האישית – האופן בו אדם תופס את עצמו,
לבין הזהות החברתית שלו- האופן שבו החברה תופסת אותו.

למשל, אדם שמן "זוכה" להערות חברתיות, והוא תופס את עצמו בהתאם להערות אלו.
זאת אומרת, במהלך החיים החברה מלמדת אותנו לדמיין איך היא תתפוס אותנו ואיך היא תגיב לסיטואציות מסויימות.
הזהויות שלנו נוצרות באמצעות השימוש בסמלים אנו יוצרים זהויות חברתיות.
החברה יוצרת את הסמלים,אך לא לכולם יש גישה למכלול הסמלים.
ומשמעויות הסמלים תלויות חברות ומבנים חברתיים.

עד כמה אנו שולטים בעיצוב זהותנו- מיד שם משקל גדול יותר ליכולתו של הפרט לעצב זהות מאשר ליכולת של החברה.
עפ"י מיד הפרט בוחר באופן פעיל להשתמש בסמלים מסוימים כדי להציג זהות מסוימת.
הפרט מעצב במידה רבה את זהותו.

-לפי פרויד, בהתנהגות הכללית שלנו אנו דומים לבע"ח – אנו גם צריכים פורקן מיידי , אך השוני הוא שאנו יכולים לשלוט על זה.
לאדם יש תרבות , לחיות יש אינסטינקטים.
החברה מלמדת אותנו, את הנורמות החברתיות ואנו רוצים להיות נורמטיבים, וכן ניתן לשלוט בדחפים שלנו.
לטענתו, אדם נמצא בקונפליקט- מצד 1 – הוא מעוניין לספק את היצירים הבסיסיים שלו ,
ומצד 2- הוא רוצה להנות מחיי חברה שלא מאפשרים זאת.

החברה דורשת כל הזמן דחיית סיפוקים ועמידה בנורמות החברתיות.
לכן, זהות היא תוצר של פתרון הקונפליקט הזה.
זהות איננה קבועה ויציבה, אלא היא תוצאה של סדרת קונפליקטים והזדהויות שונות.
אם אדם מצליח להשתלט על היצרים שלו, מתעצבת אצלו זהות נורמטיבית , ואם אדם מוותר על הדרישות החברתיות הוא יחשב לסוטה.

כיצד נוצרות זהויות – באמצעות התת מודע שמתקשר בקשר ישיר לחברה .
חלק נכבד מזהות האדם בנוי מהלא מודע שלו.
עד כמה אנו שולטים בעיצוב זהותנו- שליטת האדם על עיצוב זהותו הינה מוגבלת.
החברה משפיעה במידה רבה מאוד על זהותנו, בעזרת התת מודע שמורכב מאיסורים חברתיים.
מידת השפעת הפרט על עיצוב הזהות היא מאוד מוגבלת מכיוון שהיא נובעת במידה רבה מחוויות ילדות מוקדמות שאין לנו שליטה עליהם, כלומר, זהות האדם מורכבת משורת הזדהויות.

פליטות פה פרודיאניות – מתייחס לאמירות/מילים היוצאות מפיו של אדם, אשר הוא לא התכוון אליהם. מדובר בסיטואציה בה אדם אומר דבר שאיננו בדיוק מה שהתכוון לומר.

-לפי גופמן, תיאוריית "האינטראקציה הסימבולית " – לטענתו, אפשר לדמות חיים חברתיים למשחק תיאטרלי.
כמו בתיאטרון, גם בחיים האמיתיים אנחנו עסוקים בהחלפת מסכות, כדי להתאים את עצמנו לדרישות המשחק. אנחנו כל הזמן עסוקים בהגדרת 'המצב החברתי'.
אנחנו מאמצים מסכה \ זהות בהתאם להגדרת המצב.
כך נוצרות זהויות שונות בהתאם לסיטואציות שונות. כמו :ראיון עבודה,דייט, ארוחה משפחתית וכו'.

כלומר, יש כמה זהויות חברתיות, אין לנו אחת.
אנחנו "משחקים" את הזהות בהתאם לסיטואציה החברתית, שולפים את הנכונה בזמן הנכון.
למעשה, אין לאדם זהות אחת, אלא, אישיות היא מכלול של זהויות שאנו רוכשים במהלך החיים כתגובה לעונשים ותגמולים חברתיים.

הזהויות נוצרות- דרך החברה. הזהויות הן אותם תפקידים \ תסריטים שאנחנו מגלמים.

עד כמה אנחנו שולטים בעיצוב זהותנו- ישנו משקל גדול יותר בעיצוב הזהות לחברה מלפרט – בניגוד למיד, לפי גופמן אנחנו שולטים בעיצוב זהותנו במידה מועטה מאוד, שהרי התפקידים קיימים\מובנים בחברה מראש, והפרטים מתאימים את התבנית שלהם לתפקידים הקיימים.

2. עד כמה אנו שולטים בעיצוב הזהויות שלנו בחברה? –

*מושג – סוציאליזציה = תהליך החברות : תהליך למידה שמתחיל מהרגע שנולדים עד המוות.
באמצעותו אנו לומדים על הנורמות, הערכים, והגבולות החברתיים.

הזהויות שלנו נשלטות ע"י החברה באמצעים שונים.
היא מלמדת אותנו כל הזמן קטגוריות חברתיות מתוך ציפייה שנלמד להתאים את עצמנו לקטגוריה הנכונה.
סוכן חברות ראשוני – משפחה, הורים. סוכן חברות משני – מורים, מפקדים,חברים ועוד.
כל אחד מלמד אותנו איך להתנהג אם יש מוגבלות \ מחסום במצב מסוים.
מה מותר ומה אסור , ומלמדים מזה קטגוריות חברתיות ואיך להתנהג בהם.

– החברה משפיעה על הזהות שלנו באמצעות סטריאוטיפים ולכן, השליטה על הזהות שלנו – מוגבלת.

*פרסומות הן דוגמא טובה לאופן שבו חברה מציגה בפנינו מכלול רחב של זהויות אתניות, מגדריות , מעמדות ועוד.
כיוון שאנו כל הזמן חשופים להשפעה חברתית , השליטה בזהות שלנו נתונה בידיי החברה.

3. האם יש אי וודאות לגבי זהויות ? האם זהויות ודאיות ? –
כיום, מתעוררות שאלות רבות לגבי מכלול הזהויות שיש לאדם בו זמנית.

פעמים רבות החברה מחנכת להלימה (התאמה) בין זהות אחת לאחרת, ומענישה במקרים בהם היא רואה קונפליקט בין הזהויות. למשל – מורה שהיא גם חשפנית.

החברה דורשת מבעל זהות כלשהיא לאמת תכונות שהיא מכתיבה כתכונות ראויות לאותה זהות.
באופן כזה היא יכולה לדרוש זהויות ודאיות.
יחד עם זאת, כיום אנשים מאמצים מכלול רחב של זהויות ודורשים קבלה של זהויות.
ניתן לראות זאת באופן בולט בהקשר של זהויות מגדריות .
כמו : נשים – נשים רבות נאבקות לשלב בין זהויות כמו אמהות וקריירה.

בנוסף, בהקשר המגדרי ניתן לראות מגוון רחב \ קשת רחבה של זהויות ושיש קושי להביע הלימה חד משמעית בין זכר ונקבה.

פרק 2 – מגדר בכל חברה יש הבחנה בין מין למגדר. אין חברה שמתעלמת מזה.

*מין – הבחנה ביולוגית \ אנטומית. זכר ונקבה.
לעומת זאת,
*מגדר – הבחנה חברתית בין גבריות לנשיות.

-מגדר הוא קטגוריות חברתיות של תכונות והתנהגויות שמיועדות לכל מין.
כדי לשמר את הסדר החברתי, החברה דורשת הרבה פעמים הלימה בין מין למגדר.
אמנם, במציאות מגדר הוא רצף של תכונות, התנהגויות והעדפות מיניות.

-זהויות מגדריות מתבססות על סטריאוטיפים חברתיים.כלומר, תכונות נשיות לעומת תכונות גבריות.
במהלך השנים מתפתחות נורמות שונות לגבי תפיסת המגדר, וחברות שונות מגדירות באופן שונה גבריות ונשיות.

סיווג עצמי –
היכולת לסווג את עצמנו, ולשים את עצמנו בקטגוריה הנכונה מבלי שהחברה "תעיר" לנו.

תיאוריה של טרנר : הפרטים בוחרים לאילו קטגוריות חברתיות להשתייך ולסווג את עצמם.
לטענתו, החברה מציעה קטגוריות מגדריות ברורות.
במהלך החיים אנו לומדים לסווג את עצמנו בקטגוריה המוצעת על מנת להימנע מעונשים חברתיים.
ז"א, מגיל צעיר אנו לומדים להזדהות עם קטגוריות חברתיות בכלל, וקטגוריות מגדריות בפרט.
אנו מאמצים לנו זהויות, התנהגויות ומאפיינים אשר מתאימות לאותן קטגוריות עימן אנו מזדהים.
הזהות מתפתחת ע"י יחסי גומלין שבין הפרט לסביבה ולכן כבר מהגן ישנם סטריאוטיפים המשפיעים על הזהות שלנו.

ישנם 3 שלבים לעיצוב הזהות –
1. חלוקת החברה לקטגוריות חברתיות שונות אליהן בני האדם משתייכים. (מגדר , לאומי, אתני)
2. האדם תופס עצמו כחבר בקטגוריות חברתיות איתה הוא מזדהה
3. האדם מאמץ זהויות המתאימות לקטגוריה שעימה הוא מזדהה – אימוץ סמלים וייצוגים.
תיאוריה של פרויד :
בנים ובנות עוברים תהליך חברתי שונה שבסופו מתעצבת הזהות המגדרית של בנים ובנות.
בנים עוברים משבר שמכונה "תסביך אדיפוס" ובנות מתמודדות עם תסביך שנקרא "אלקטרה".

ילדים מתחילים לסווג עצמם בקטגוריות המגדריות השונות, ומתחילים להציג התנהגות הולמת מגדר.
כמו : העדפות, התנהגויות או תכונות הנחשבות מתאימות או ראויות לקטגוריה של אישה או גבר בתרבות בה הילד גדל. (סוגי הצעצוע המועדפים – בובה, מכונית, לבוש – מכנסיים, שמלה).
בסופו של דבר גם בנים וגם בנות מזדהים עם הדמות ההורית שהולמת את מגדרם, מתוך הבנה של דמיון הזהות.
ילדים מחפשים וודאות מגדרית ובשל כך מפתחים קטגוריות מגדריות נוקשות מתוך סטריאוטיפים קיימים (אישה לובשת שמלה ועם שיער ארוך)
ככול שהאדם מתבגר ולומד על עולמו החברתי, הקטגוריות המגדריות נעשות מתוחכמות וגמישות, מה שמאפשר לקלוט מגוון רחב של סוגי גבריות ונשיות.

התפתחות מגדרית והישגים בלימודים –
מגיל צעיר אנו חשופים לחינוך מגדרי שמלווה אותנו בכל ארגון חברתי. כמו: גן,ביה"ס, אקדמיה ועבודה.
הם מלמדים אותנו להעדיף צבעים ומשחקים מסויימים ולמץ בכך זהות מגדרית הולמת מין.
החיים החברתיים עושים שימוש רב בסטריאוטיפים המגדריים על מנת לשמור על הסדר החברתי.

מאוחר יותר, בתקופת ביה"ס, ילדים לומדים להעדיף מהצעות מסויימות או חוגים מסויימים בהתאם לזהות המגדרית הנלמדת.
כלומר, בנים ובנות לא נחשפים לאותם גירויים, הם נחשפים למערכות עידוד שונות, מקבלים מסרים שונים ולומדים לאמץ את הזהות המצופה מהם.

פרק 3 – מעמד 2 תיאוריות – מקס ו-ובר.

תיאוריות הקונפליקט \ המעמדות :

מרקס :
לטענתו, החברות האנושיות תמיד מחולקות ל 2 מעמדות, ובניהם מתקיים מאבק מתמיד על משאבים חברתיים, כלכלים, פוליטים ועוד.

-המעמד העליון הוא מעמד בעל האמצעים ויכולות לשמר את מעמדו הכלכלי = זהו מעמד הבורגנות.
לעומתו,
-המעמד הנמוך = מעמד הפרולטריון \ הפועלים. מעמד מוחלש, חסר אמצעים, ומנוצל ע"י הבורגנות.

הניצול בא לידי ביטוי בעיקר בתוך ניהול העבודה –
נוצרים פערים בין השכר שהעובד מקבל לבין ההכנסה שבעל המפעל מקבל.
כיוון שבשוק הקפיטליסטי נוצרת תחרות רבה בין העובדים לבין נותני השירות, פעמים רבות אנשים יסכימו לשכר נמוך יותר על מנת להישאר במקום העבודה.

מרקס טוען, שהפועלים סובלים מ"תודעה כוזבת" -מצב של חוסר מודעות לניצול, שיש לתקן אותו באמצעות תודעה מהעמדות.
רק אם הפועלים יתאחדו, ויתאגדו ויצאו למאבק אקטיבי נגד הבורגנות, המצב ישתנה.

מרקס רואה כל מבנה חברתי כמבנה של "בניין על" – בבסיסו תמיד עומדת הכלכלה החברתית, מעליה נבנים המוסדות החברתיים בעלי אותו אופי, והערכים החברתיים המשרתים את הכלכלה הזו.

מרקס וזהות –
כיצד נוצרות זהויות מעמדיות – יחסי הניצול יוצרים מעמד מנוצל והזהות המעמדית מעוצבת דרך המודעות למצב הזה.
היא מעוצבת דרך החוויה הסולידרית, כלומר קולקטיב אחד שפועל מול קולקטיב אחר.

מידת השליטה של האדם על זהותו:
האדם נולד למצב כלכלי נתון – חסר אמצעים. מאחר והכלכלה היא הקובעת את סדרי החיים וכל המוסדות החברתיים נגזרים ממנה, האדם חסר שליטה.
אך מנגד עצם התודעה המעמדית שפיתח תאפשר לו ניסיון לשנות את המצב, כלומר ברגע שהפועל יודע שעליו להילחם בבורגנים הוא יתאגד, ישבות ויעשה כל באפשרותו להשיג יותר אמצעי ייצור וע"י כך ישנה סגנון חיים וכו'.

וובר :
ובר מכיר בקיומם של מעמדות חברתיים המוגדרים ע"י הכלכלה, אבל נקודת המוצא שלו היא בפרטים. כלומר, המעמד מתייחס לקבוצות מוגדרות של פרטים שיש להם הזדמנויות דומות להשיג הכנסות דומות באמצעות עבודה או מסחר, ויש להם אינטרסים מסוימים במשותף – "מקום בשוק".
לטענתו, הסולם החברתי הרבה יותר מורכב, ועל מנת לנתח אותו יש להתייחס ל3 מימדים, אשר נמצאים באינטראקציה ומשפיעים זה על זה (אך אינם תלויים זה בזה) :

1. הזדמנויות כלכליות / מצב כלכלי.
2.השתייכות לקבוצת סטטוס.
3.כוח של השפעה פוליטית – אנשים בעלי אינטרסים ומטרות משותפות המנצלים עוצמתם בכדי להשפיע על קבלת ההחלטות.

השילובים בין 3 מימדים הם אלה שמקמי אותנו במקומות השונים בסולם ההיררכי.
הסולם הזה הרבה יותר דינמי והוא תלוי בשינויים שמתרחשים בחיי אדם.

ובר וזהות – שליטתו של הפרט בעיצוב זהותו מוגבלות משום המבנים הכלכליים ואולם יש לנו מקום להשפיע ולעצב את זהותנו.
ייתכן שגורמים כלכליים יגבילו אדם בעיצוב זהותו המעמדית, ואולם אימוץ של סגנונות חיים מסוימים\סמלים מסוימים שעלולים להציג זהות מסיימת כלפי חוץ.

שחיקת המעמד :
במאה ה21, אנו שואלים את עצמנו – האם עדין ניתן לדבר על מעמד במונחים התיאורטיים המוכרים, או שהמושג "מעמד" עבר שחיקה.

מצד 1 – תרבות הצריכה השתנתה באופן כזה שאנשים רבים צורכים מוצרים וסמלי סטטוס לא בהתאם / בניגוד למצבם הכלכלי.
התרבות הכלכלית מאפשרת להיכנס לחובות, מה שמפתח אשליה של שחיקת המעמד.

מצב 2 – התומכים של גישות כלכליות קלאסיות טוענים, שהמעמד לא רק שנשחק, אלא הפערים בין המעמדות אף הלכו וגברו, ותרבות הצריכה הבזבזנית רק מעמיקה את האשליה שהכל נגיש.

כרך ב'
פרק 1 – מבוא

3 טענות מרכזיות :

1. טבע וחברה תמיד מתקיימים יחד ותלויים אחד בשני.
2.קיימת אי ודאות רבה לגבי מהו הטבעי ומהו החברתי.
3.התחום של מדעי החברה, פותר תעלומות רבות ומאפשרת לענות על השאלה – מהו הטבעי ומהו החברתי.

התפתחות הטבע האנושי :
אנו נוטים לחשוב שהטבע קיים מחוץ לשליטת האדם.
שמדברים על התפתחות אבולוציונית של האנושות, מדברים בעיקר על ההתפתחות הפיזיולוגית.

אך, יש לשים לב לכך שההתפתחות הפיזיו' תלויה בהחלטות חברתיות כמו – חיתון של גזעים שונים.
ערבובים שמתקיימים בגלל החלטות חברתיות, מציירים בסופו של דבר שינויים גנטים.

התפתחות הילדים :
כרך ב' – עמ' 41-55 ניסויים של פיאז'ה. (במבחן שואלים על אחד)

המחקרים של ז'אן פיאז'ה – עוסקים בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים.
פיאז'ה ערך מספר ניסויים על מנת להבין את השלבים שעוברים ילדים בהתפתחותם.
מחקרים אלה, נועדו להציע מודל קוגניטיבי על התפתחות ילדים באשר הם.

מד"ח עוסקים בקשר בין הטבעי לחברתי, מציעים ביקורות על מחקריו של פיאז'ה.
הוא אמנם זיהה שלבי התפתחות קוג' אכן רלוונטיים לתרבות המערבית בלבד.
בתרבות אחרת שבה הנסיבות החברתיות שונות והכלים החברתיים שונים – ילדים התפתחו אחרת.

– מחקרי התאומים :
מדגישים את הקשר המורכב בין הגנטי לחברתי.
נעשו מחקרים על תאומים (זהים ולא זהים) שגדלו במשפחות מאמצות שונות.
המסקנה במחקרים אלה – שהיא שגנטית מועבר אלינו פוטנציאל מסויים, אך הוא לא יכול להיות ממומש ללא גירוי סביבתי.
לכן, ההתנהגות שלנו, והבחירות שאנו עושים במהלך החיים, תלויות בעיקר בחברה / סביבה.

לפרט עוד על הניסוי או להוסיף עוד אחד

רפואה וחברה :
ישנם 4 סוגים של הסברים כדי לנתח את הרפואה המודרנית ואת הקשר שלה לחיים החברתיים:

1.ההסבר הטבעי – מתרכז במאפיינים המרכזיים של הרפואה הקונבנציונלית –
רפואה זו, מציגה את עצמה כמדע אובייקטיבי אבסולוטי שעוסק במדדים אוניברסאליים של בריאות וחולי.
מטרתה, להתרכז בפן הגופני של האדם – שהיא מסתכלת עליו כאוסף של איברים שמתקלקלים וניתנים לתיקון.
לכן הרפואה הקונבנציונאלית מייצרת מדדים אוניברסאליים למדידת חולי כמו : חום, בדיקות מעבדה וכו.

רפואה זו, מושתת על תפיסת הדואליזם – תפיסה זו מחלקת את הגוף ואת הנפש לשתי קטגוריות מובחנות.

הרפואה הקונבנציונלית היא – מדע פוזיטיביסטי –מדע שמחפש תשובות של חיובי/ שלילי, ויש שימוש במדידה אובייקטיבית כדי לקבל תשובות חד משמעיות.

2.ההסבר החברתי – ההסברים שמדעי החברה נותנים לקשר בין רפואה לחברה.

הם יתמקדו דווקא בגבולות המטושטשים של הרפואה,המצביעים על ההתערבות החברתית בה.
למשל, אין מדד אוניברסאלי לחנך, והתגובה לחום גוף משנה בהתאם למסגרות החברתיות.

-ברפואה יש תחומים רבים שעוסקים באדם הבריא ולא באדם החולה. רפואה הפלסטית האסתטית, יישור שיניים וכו.

-יש קשר הדוק בין המעמד הכלכלי לבין החולי, מחלות רבות נפוצות הרבה יותר בקרב המעמד הנמוך, בעיקר מחלות מדבקות.

-רפואה יחד עם חברה, מייצרת תפיסות סטריאוטיפיות לגבי מחלות מסויימות. כמו: מחלות מין.

-בחברה הישראלית מאוד מפותח התחום הרפואי של פריון.
אחת הנורמות החשובות בחברה הישראלית היא, ילודה גבוהה, והחברה משרתת את הנורמה באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים.

-אחד התחומים המעסיקים את אנשי מדעי-החברה זה התחום של חולי הנפש.
אין בדיקות פיזיולוגיות, או בדיקות אובייקטיביות אוניברסאליות שמוכיחות חד משמעית אם אדם חולה או שיש מחלות או הפרעות נפש.

חולי נפשי הוא למעשה חולי שבא לידי ביטוי בהתנהגות שמערערת את הנורמות החברתיות ואת הסדר החברתי.
למעשה, כל חריגה יכולה להיקרא – חולי נפשי.

3.דגם הבריאות החדשה –
זהו דגם שמקדם אורך חיים בריא, כדרך הטובה ביותר למנוע חולי.
כמו – תזונה, ספורט, מניעת עישון וצריכת אלכוהול וכו
4.ההסבר הוליסטי – הולי= מושלם.
מתמקד בחשיבה על גוף ונפש כיחידה שלמה.

התחום הבולט בתוך השקפה זו, הוא התחום הרפואה האלטרנטיבית – אשר משתמשת במה שהטבע נתן לנו, ולא בתרופות וכימיקלים.
רפואה זו, היא המקור לרפואה קונבנציונלית, והיא קיימת משחר האנושות.

במשך שנים רבות היו מאבקים בין הרפואה האלטרנטיבית לרפואה הקונבנציונלית, על מקורות ידע ועל יחסי כוחות.
כיום, הגישה ההוליסטית הרבה יותר נפוצה, והיא משלבת את כל האמצעים הרפואיים הקיימים, ולא רק לרפא חולי, אלא גם למנוע אותו.

.

פרק 3 – טבע למכירה

שווקים – מרחב בו מתקיים סחר חליפין, החלפת משאבים וזכויות קניין.

ישנם סוגים שונים של שווקים, חלקם מוגדרים טריטוריאלית, וחלקם מתקיימים באופן דיגיטלי.
כל השוו