כיפה אדומה בראי ההומור – תקציר העבודה "כיפה אדומה בראי ההומור", תעסוק בעיבודים סאטיריים של המעשייה "כיפה אדומה". בפרק הראשון, אבחן את המעשייה על רקע אסכולות מחקר שונות כדי לאמת את העובדה, שמדובר במעשייה ולא בז'אנר אחר. בפרק השני אבחן את הצורך האנושי לעסוק בהומור וסאטירה, אגדיר מה הוא הומור, מה היא פארודיה ואיך מגדירה הפסיכולוגיה את ההומור.  אפנה מבט לקשר בין הומור ומין, מכיוון שברובד הסמוי של המעשייה "כיפה אדומה", יש ביטוי לשאיפות מיניות כמוסות, לא לגיטימיות, שמהוות טאבו בחברה המספרת. אבחן  את המשמעויות הסמויות והגלויות של המעשייה ומדוע היא מעוררת את החוש הסאטירי של הכותבים. בפרק שלישי אציג גרסה הומוריסטית, מקומית, שנכתבה, בוימה וצולמה ע"י קבוצת צעירים, שהשתחררו מהצבא.  הגרסה מופיעה בקלטת וידיאו ונקראת "כיפה אדומה באינתיפאדה". הקלטת נועדה להקרנה בפני חברי קיבוץ עברון, כדי לעודדם  להתחפש לפורים.  גירסה זו מציגה עיבוד שונה לסיפור כיפה אדומה ומשתמשת בו כדי להעלות בעיות אקטואליות, מחיי היוצרים.  בפרק זה אבדוק כיצד מושלך ההומור המקומי על המעשייה כיפה אדומה, איזה שינויי וורסיה נעשו בגירסה המצולמת, מה השיגו השינויים ועל פי איזו קטגוריות אפשר לסווג את היצירה המצולמת. בפרק האחרון אביא מספר דוגמאות לגרסאות סאטיריות של המעשייה כיפה אדומה, שהופיעו בארץ ובחו"ל.
בעבודה אבחן כיצד פולקלוריסטים, פסיכולוגים, פמיניסטים, חוקרי ספרות והיסטוריונים ולענייננו גם הסטיריקנים, מנסים לנפץ "פרות-קדושות" ומביאים הנחות חדשות ביחס למסרים האוניברסאליים והעל זמניים של המעשייה.