מבוא
עם קום מדינת ישראל חל מעבר מחברה בעלת ארגון וולונטארי לחברה בעלת מינהל ושלטון.
בזמן העלייה הגדולה,עם עזיבת רוב הערבים את שטחי המדינה,נוצרה חברה חדשה ובה חלוקת תפקידים חברתיים חדשה. רעיון השירות לכלל, שהיה הבסיס לקיומו של "היישוב" נסוג ובמקומו באה התפיסה של חברה שסדריה נכפים על ידי השלטון,אמנם שלטון נבחר והמשתמש בנימוקים הישנים של רעיון השירות לכלל,אבל כופה אותם על אזרחי המדינה ככל שלטון אחר.
הארגון הוולונטארי של היישוב היה מבוסס על מערך מפלגתי מובהק. עם קומה של המדינה מתחיל מאבק להעביר שטחי פעולה,שהיו בשליטת הארגונים המפלגתיים לסמכות הכלים שנוצרו בידי המדינה. המעבר מחברה וולונטארית המבוססת על משטר המפלגות לחברה ממלכתית,שבה השלטון מרכז בידיו סמכויות בתחומי חיים נרחבים,היה תהליך ממושך קשה ואף מכאיב. (שבח,1976,ע' 22) מטרת המחקר- המטרה לבחון ולנתח את המאבקים  והמחלוקות ,ולתאר את חדירתם בעליל לחברה הישראלית במישור החינוך, לאחר הקמת המדינה .
עבודה זו תציג את התפתחות  החינוך במרוצת השנים,מקום המדינה ועד לחקיקת חוק חינוך חובה. נציג את המאבקים המחלוקות ואת הרפורמות השונות .
תרומת  המחקר- תרומה וידע להבנת המאבקים החריפים  שליוו את תהליך המעבר מחברה "תנועתית" לחברה "ממלכתית".
שאלות המחקר-
1 .  מה היו התפיסות שהובילו את המאבק  לחברה "ממלכתית"?
2.
באיזה מידה הייתה הפריפריה באמת סקטור החשוף להשפעת המרכז ומושפע ממנו יותר מאשר משפיע עליו?