דיני תקשורת: עקרון הפרדת רשויות, הזכות לשם טוב, עניין ציבורי, על-ידי ניתוח מינויו של יעקב גנות למפכ"ל

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 5651
מספר מקורות 17

תקציר העבודה

תפקידה של התקשורת במדינת ישראל הוא לדווח, אך בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר מקרים בהם היא בתפקיד הרשות השופטת, קיימות תוכניות שונות שבהם היא מתפקדת כרשות המבצעת, אך מעל לכל היא בעיקר שולטת בידיעות הציבור, גם אם זה תוך פגיעה בזכויות היסוד של האדם עליו מפורסמת הידיעה.
החל משנת 1964
יעקב גנות התקדם במעלה שרשרת הפיקוד במג"ב, עבר בשנת 1980 לשרת במשטרה, ומילא שורה של תפקידי פיקוד במחוז הצפוני של המשטרה, עד דרגת מפקד המחוז. במהלך השנים כיהן במספר תפקידי מפתח במשטרה, במג"ב ובמשטרת ההגירה. לתפקידו כנציב שירות בתי הסוהר מונה ב-2003.
במהלך שנות שרותו קיבל אות ציון לשבח ואת עיטור המופת.
לפני כ-13 שנים הואשם גנות בחשד לקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים על קבלת טובות הנאה מקבלן מנצרת.
במשפט זוכה גנות מחמת הספק. למרות זאת שופטי בית המשפט העליון מתחו ביקורת חריפה על התנהגותו.
בפברואר 2007
נבחר גנות על ידי השר לביטחון פנים אבי דיכטר למחליפו של רב-ניצב קראדי, לאחר התפטרותו של קראדי.
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, סבר שהמינוי כשר מבחינה חוקית וקבע כי "אין מניעה משפטית" שיכולה לגרום לפסילת מינוי גנות למפכ"ל. עם זאת, סבר מזוז כי המינוי בעייתי עקב עברו של גנות והביקורת שהועלתה נגדו, ועקב הצורך ברכישת אמון הציבור במפכ"ל החדש. במרץ 2007
הסיר גנות את מועמדותו לתפקיד מפכ"ל המשטרה.
בעבודה זו אנסה לבדוק האם יש להפעיל ביקורת שיפוטית לפני גיבוש עמדתה של הוועדה למינוי בכירים, מהי הבעייתיות בעתירתה של עמותת אומ"ץ לבג"ץ למניעת מינויו של גנות מבחינת הפרדת הרשויות הקיימת במדינתנו. בנוסף אבדוק האם נעשתה פגיעה בזכותו של גנות לשם טוב בעקבות אזכרת המשפט שנערך לו לפני כ- 13 שנים בכלי התקשורת השונים, האם העלאת הנושא הוא עניין ציבורי בעקבות התפקיד שבו כיהן והתפקיד שאליו הוא אמור להתמנות.
ולבסוף האם הלחץ התקשורתי הביא את גנות להסיר מועמדותו לתפקיד.
תוכן עניינים
מבוא. 2
עתירה לבג"ץ למנוע את מינוי גנות.. 3
הזכות לשם טוב. 5
סיכום.. 8
ביבלוגרפיה.. 9
נספח 1. 11
נספח 2. 12
נספח 3. 13
נספח 4. 14
נספח 5. 16