תוכן העניינים
נושא עמוד מבוא- הצגת הדילמה כלכלית ערכית ומיתוסים מעולם העסקים
3 פרק 1 -רקע כלכלי 5
סקירה כלכלית של תופעת העסקת ילדים כדאיות כלכלית בקורת על הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית פרק 2 – החוק
8 חקיקה בנושא העסקת ילדים – האמנה הבינלאומית בנושא העסקת ילדים של ארגון העבודה הבינלאומי מגבלות הריסון החיצוני פרק 3 – הבעיה המוסרית
1 2
ניתוח הדילמה המוסרית על פי עקרונות המוסר פרק  4 – דיון ומסקנות
1 6
האחריות המוסרית לפי גישת הבעלים האחריות המוסרית לפי גישת בעלי העניין הריסון החיצוני והפנימי פרק 5 – מקורות
1 8
פרק 6 – נספחים (קטעי עיתונות רלוונטיים לנושא)
1 9
מבוא
מהי העסקת ילדים? כאשר מתייחסים לבעיית 'העסקת' או 'עבודת ילדים', אין הכוונה לתופעה הלא מזיקה (ואף מועילה לתהליך החיברות)5
של ילדים העוזרים בעבודות הבית, שומרים על אחיהם או עוזרים בעסק המשפחתי. אלא הכוונה היא לילדים שעובדים במשך שעות ארוכות נגד רצונם ובתנאים קשים, ולפעמים אף מסוכנים.
העסקת ילדים אינה תופעה חדשה, כבר בחברות חקלאיות קדומות השתתפו הילדים בעבודות החקלאות ובמשק הבית, כחלק ממאמץ משפחתי.
תופעה העסקת ילדים במפעלים לאורך שעות ארוכות החלה עם המהפכה התעשייתית במערב, בעשרות השנים האחרונות שינו כמה מדינות, בעיקר המדינות העשירות, את היחס שלהן לעבודת ילדים. כך עם ההתקדמות המודרנית שכחה התופעה במדינות אלו אך עם זאת, התופעה לא נעלמה מן העולם, ועדיין מהווה בעיה קשה. כיום עדיין עובדים בעולם מיליוני ילדים, בעיקר בארצות עניות, אבל גם בארצות הברית העשירה אפשר למצוא ילדים עובדים רבים, בדרך-כלל בנים של מהגרים עניים, הנאלצים לעבוד בשעה שילדים אחרים בני גילם לומדים בבית הספר. בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת עלתה המודעות לקיומה של התופעה בעיקר במדינות מתפתחות באסיה, אפריקה ובדרום אמריקה, מדינות אשר עברו תהליכי תיעוש מואצים ותוך כדי כך השתמשו בכוח העבודה של ילדים לצורך ייצור.
במדינות אלו, בהן השכר הממוצע במשק נמוך ויוקר המחייה דורש השגת דרכי מימון נוספות לצורך הקיום היומיומי, נאלצים כל בני המשפחה המסוגלים לכך לעזור בפרנסת המשפחה. לעיתים אף נוצר מצב כי הילדים הינם הכוח המפרנס היחידי בבית ושכרם הינו אמצעי הקיום היחידי במשפחה. הילדים מועסקים לרוב במקומות עבודה הזמינים בענפי החקלאות, והתעשייה, לרוב בטקסטיל.
לתופעת העסקת ילדים השלכות כלכליות, חברתיות ומוסריות עמוקות; ברמה הכלכלית התופעה משרתת את האינטרסים של החברות המייצרות. תחרות עזה על מחירים (כתוצאה מכוחות ההיצע והביקוש ) יצרה צורך בהורדת עלויות יצור, והביקוש לכוח עבודה זול עלה.
בעקבות עליית מגמות של גלובליזציה חברות יצאו מגבולות מדינת האם שלהם בחיפוש אחר כוח עבודה יותר זול, כך חברות ענק כמו נייקי, קוקה קולה (נספח ד'), ענקית התוכנה אינטל, תעשיית הטקסטיל, עברו לייצר במדינות מתפתחות.
במדינות אלו האפשרות להעסקת ילדים זמינה  מבחינה חוקית וחברתית. כוח העבודה של הילדים הוא כוח עבודה זול ויעיל,  ולכן מאפשר לייצר בעלויות מינימאליות ולהוריד את מחירי המוצרים בשוק. מיתוס "העסקים כג'ונגל" מעולם העסקים מתאר בצורה מובהקת תופעה זו. המיתוס מדבר על כך שהתחרות היא ליבה של מנגנון המחירים. בעולם הכלכלי תחרות חריפה מיטיבה ומגבירה את תועלת הכלל. החזק שורד, ולכן כל חברה נלחמת על הגדלת נתח השוק שלה ואין מקום לשיקולים מוסרים. העסקת הילדים "במפעלי הזעה" מקדמת את האינטרס הכלכלי של החברות ואת הישרדותם בשוק כחברות שולטות. נפריך את המיתוס מיסודו מאחר ובראש ובראשונה מטרת עסקים היא לספק את צרכי הצרכנים. ברגע ששם המשחק הינו הישרדות  ולא סיפוק הצורך, החברות חוטאות למטרת עצם קיומם.
ברמה החברתית התופעה פוגעת במעמדם והתפתחותם של האוכלוסייה במדינות המתפתחות. ברגע שילדים יוצאים לעבוד כהכרח לקיומם, הם מוותרים על השכלה. כתוצאה מכך גדל דור ללא ידע, ללא כישורים ולמעשה בכך נוטעים את עצמם ברמה הבסיסית ללא יכולת להתפתח, להשכיל, ולקדם את עצמם מבחינה חברתית. למעשה הקושי להתקיים ישאיר את הילדים במעגל העוני גם לכשיתבגרו, הם יהיו חייבים לשלוח את ילדיהם לעבודה, דבר שיוביל להנצחה בין דורית של הסיטואציה.
ברמה המוסרית מתעוררת דילמה אמיתית. אמנם, העסקתם של הילדים מביאה תועלת הן ליצרנים, הן לצרכנים והן לילדים המפרנסים. אך האם ניצול כוח העבודה הזול עומד מול טובת הפרט של הילדים? האם התחרות החריפה מקדשת את האמצעים גם כשהמחיר הוא עתידם והתפתחותם של הילדים? קיימת אמנה בינלאומית של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO ) על תנאי ההעסקה של ילדים, אך האם מישהו באמת אוכף אותה? מיתוס "עסקים בלא מוסר" מעולם העסקים מתאר בצורה מובהקת את התופעה. מיתוס זה רואה את עולם העסקים כעולם א-מוסרי. כוחות ההיצע והביקוש בכלכלה הם הראויים להניע את עולם העסקים, המוסר אינו רלוונטי ואין מקום לשיקולים ערכיים. תופעת העסקת ילדים משרתת את כוחות ההיצע והביקוש של השוק ולכן אין זה רלוונטי לחשוב האם יש כאן פגיעה בעקרונות המוסר. למעשה החברות המייצרות במדינות המתפתחות סותרות מיתוס זה על ידי אילמות מוסרית, משמע הן עושות מוסר אך מדברות עסקים. הם מעסיקים ילדים כדי לעזור להם ולמשפחותיהם להתקיים, אך מתארים את הפעולה ככלכלית גרידא. סתירה נוספת נעשית על ידי רחיצה מוסרית, משמע, עושים עסקים ומדברים מוסר, תמונת הראי לאילמות מוסרית- מעסיקים ילדים כי התועלת הכלכלית גדולה, ואולם מציגים זאת כעזרה והבטחת פרנסה לצורכי הקיום של הילדים.
בעבודה זו ננסה לנתח את הבעיה המוסרית העולה מהעסקת ילדים במדינות מתפתחות (דרום אמריקה, אסיה ואפריקה) והשפעתה על עולם העסקים.