תקציר מנהלים ידע נתפס כמשאב אסטרטגי המספק לארגון יתרון יחסי ובידול מול מתחרים. תפיסה זו הביאה ארגונים רבים להנהיג דרכי-ביצוע לשיפור היעילות והאפקטיביות של יצירת ידע וניצולו. בעולם התחרותי של ימינו, יציבות הארגון והצלחתו תלויים ביכולתו לנהל ולהגדיל את מאגר הידע שלו כנכס אסטרטגי של הארגון.     X הינה חברת סטארט-אפ המפתחת ומייצרת רובוטים ממוחשבים לניקוי חלונות בגורדי שחקים. החברה הוקמה מתוך מטרה למצוא פתרונות אוטומטיים לפעולות המבוצעות באופן ידני ובעלות סיכון גבוה, והינה החברה הראשונה בעולם שפיתחה רובוט אוטומטי לניקוי חלונות בגורדי שחקים וחזיתות זכוכית בבניינים. כותבת המסמך הינה היועצת העסקית של חברת X, אשר פועלת לבסס תהליכי עבודה יעילים ואפקטיביים לצורך השגת יעדי החברה.
מסמך זה בחן את הסביבה החיצונית והפנימית של חברת X על-ידי ניתוח PESTEL, בחינת הכוחות החיצוניים ושרשרת הערך של החברה. כמו כן נבחנה ההתאמה בין אסטרטגיות החברה לבין סביבתה על-ידי ניתוח SWOT ומטריצת TOWS.
בוצעה סקירה של ניהול הידע X הכוללת את סקירת יכולות הליבה של החברה, בחינת תהליך הפיתוח כתהליך מרכזי בחברה הכולל מוקדי ידע מרכזיים ומפת ידע.
על-מנת לבדוק את יעילות ניהול הידע X נקבעו מדדים לבדיקת אפקטיביות ניהול הידע.
ממצאים עיקריים:
X פועלת בגישה המכניסטית לניהול ידע המתמקדת בנפח הידע הקיים ובטכנולוגיות לשימורה והפצתה.
X מכירה בחשיבות של ניהול ידע ארגוני, ולאחרונה החברה הכניסה טכנולוגיית רישות לשיתוף ידע. בעקבות השינוי וביצוע שיתוף ידע, ירד הזמן הנדרש לביצוע חישובים ושטוטים הדרושים לפיתוח המוצר ב-30%, וקצב הפיתוח הואץ ב-20%.
המלצות:
ניהול ידע דורש התייחסות לתהליך מערכתי הדורש יותר מפיתרון טכנולוגי. לכן, מומלץ X לבצע את הצעדים הבאים:
·      הדגשת החשיבות של ניהול ידע ושיתופו לעובדים.
·      מינוי מנהל ידע ארגוני. ·      מיפוי הידע הקיים ובניית תוכנית פעולה לניהול הידע.
·      תיגמול העובדים בהתאם ליעדי החברה.