מבוא-משא ומתן בין תרבויות עמדת המוצא בעבודתי זו היא ההנחה המשותפת למצדדים ברלטוויזם תרבותי והיא כי לתרבות תשומה חשובה המשפיעה על פעילות האדם כפרט ועל התנהלות החברה ככלל. לחברות שונות ישנן תרבויות שונות, אשר מושתתות  ונובעות מערכים, נורמות ואמונות שונות ולפיכך יש להניח כי חברות שונות נוהגות באופן שונה זו מזו.
ראשיתה של ההתעניינות באופן ניהול משא ומתן בין תרבויות החל במערב בכלל ובארה"ב בפרט. התעניינות זו הניבה ספרות ענפה של מחקרים וביקורת על מחקרים אלה. הביקורת בעיקרה יצאה כנגד השוביניזם המערבי, דהיינו כנגד ההתמקדות באופן ניהול המשא ומתן בתרבות המערבית/אמריקאית אשר בהכרח אינה זהה לזו של מזרח אסיה, מזרח אירופה, ארצות ערב וכיו'ב.
הטענה כי תאורית המשא ומתן המערבית אינה עומדת בהנחותיה עלתה בעיקר מדרגי השטח, מדינאים ודיפלומטים (Practitioners)  אשר התנסו במשא ומתן בין תרבותי ושם נתקלו בקשיים, אשר הוגדרו על ידם כחוסר הבנה תרבותי. לעיתים הוגדרה התנהגות אסיאתית כלא-רציונאלית, במיוחד נשמעו הנחות אלו בהקשר לצפון קוריאה ובשנים עברו אף לגבי סין.
ניתן למצוא דמיון רב בניהול המשא ומתן הסיני והצפון קוריאני, במשך ההיסטוריה המשותפת שמשה סין 'מנטור' רוחני וחומרי לקוריאה ולאחר מלחמת העולם השנייה הייתה סין הקומוניסטית בת בריתה החשובה, ולאחרונה ידידתה האחרונה של צפון קוריאה. ההשפעה הסינית על עמי מזרח אסיה ודרום מזרח אסיה, רבה ובמידה מסוימת היא מהווה את ערש התרבות האסיאתית. בעבודה זו אתמקד בצורת ניהול המשא ומתן הפוליטי הבינלאומי הסיני. לחקר אופן ניהול המשא ומתן הסיני ישנה חשיבות רבה בשל משקלה הרב, הגובר והולך, של סין בזירה הפוליטית הבינלאומית ובתפקידה של סין בזירה הכלכלית הבינלאומית, אשר הולך וגובר. בעולם של תלות גומלין כלכלית הולכת וגוברת לא ניתן לדמיין פיתוח כלכלי אשר אינו קשור בדרך זו או אחרת לסין, סין כשוק פוטנציאלי או סין כמקור אפשרי לחומרי גלם או מוצרים מוגמרים זולים.
משא ומתן פוליטי מדיני עם סין המודרנית החל בשיחות הפסקת האש במלחמת קוריאה, הניסיון המשיך בשנת 1972 לקראת חידוש היחסים הדיפלומטיים עם ארה"ב ומשלב זה הואצו המגעים בין סין והמערב.
כתוצאה ממגעים אלה החלה הופיעה ספרות רבה אשר דנה בתרבות הסינית בכלל ובניהול המשא ומתן הסיני בפרט, על ספרות זו אבסס עבודה זו. חלקה הארי של הספרות דן באספקטים העסקיים של ניהול המשא ומתן מול הסינים בעוד אני כתלמיד יחב"ל מתעניין יותר באספקט המדיני של המשא ומתן אולם נראה כי בסיסם של שני המצבים זהה, השוני ימצא בתפעול התכנים התרבותיים בקונטקסט המסוים.