עבודה זו בודקת כיצד מתבטאת האמנות החזותית בגטו בתקופת השואה, כדוגמא לאומנית יוצרת בחרתי באסתר לוריא אשר ציירה רבות במהלך שהותה בגטו.
העבודה סוקרת את קורות חייה של האמנית, תיעוד הציור בגטו קובנה, דיוקנאות נשים שציירה.
העבודה משלבת תמונות של יצירות רבות אשר מסייעות להבנת התהליכים שעברה האמנית.
מבוא
השליש הראשון של המאה ה-20 הייתה תקופה בה התפתחות הפעילות האומנותית פרחה למרות ההגבלות הפוליטיות והלאומיות שהיו נהוגות לקבלת סטודנטים יהודים לאקדמיות לאומנות, רק בודדים הצליחו להתקבל, ואילו הרוב המכריע המשיכו ליצור בתנאים קשים ולמרות זאת הגיעו לרמה אומנותית גבוהה וזכו להכרה ולפרסום. האומנים היהודיים בתקופה זו הושפעו מהאימפרסיוניסטים- מאנה, מונה, רנואר, סזאן ועוד. כמו כן הם שאבו השראה רבה  משני אומנים יהודים מפורסמים מסוף המאה ה- 19- מאוריצי גוטליב ושמואל הירשנברג. החל מ- 1940 עם סיפוחה של ליטא לברית המועצות עם עליית השלטון הסובייטי, נסגרו ארגוני התרבות והחברה היהודיים, כמו כן בפרעות הליטאים רצחו יהודים עוד לפני עליית הגרמנים, ב-21 ליוני 1941 נכבשה ליטא על ידי הגרמנים אשר הביאו עמם גזרות רבות על היהודים ומאוחר יותר גם רצחו עשרות אלפי יהודים. ב- 8 ליולי 1944, עם פלישת הצבא האדום, נשלחו היהודים שנותרו בגטו למחנות ריכוז בגרמניה.1 חלק ניכר מן האומנים היהודיים לא זכה להגיע לשיא התפתחות האומנותית עם עליית המשטר הנאצי, יחד עם העם היהודי הושמדו גם יצירות האומנות שלהם. בתת תנאים הצליחו אומנים מעטים ליצור, בעיקר בתחום הציור. היצירה האומנותית הייתה גילוי של מעשה התנגדות לשלטון הדיכוי,2 ציורים אלו חיזקו את המוטיבציה להמשיך ליצור וחלק מהציורים שימשו כתיעוד של אורח החיים באותה תקופה.
בעבודה זו ברצוני לבדוק איך מתבטאת האמנות החזותית בגטו בתקופת השואה, כדוגמא לאומנית יוצרת בתקופה זו בחרתי את אסתר לוריא שציירה רבות במהלך שהותה בגטו ועל כך יש עדויות ותיעוד בספרים. במהלך העבודה אציג את הביוגרפיה של האמנית אשר חשובה להבנת תהליך התפתחותה האומנותית. בהמשך העבודה בחרתי לעסוק בציור בגטו קובנה כאמנות המתעדת את אורך החיים בו, כפי שתיעדה האומנית בספריה. מקובל לראות את הדיוקנאות כנושא משמעותי ביצירותיה בגטו לכן החלטתי להקדיש פרק לנושא זה.
תקופת השואה נחקרת רבות, ציוריה של האמנית הנם חלק מהחומר התיעודי המספק אינפורמציה על החיים בגטו ובמחנות העבודה, הוכחה לכך ניתן לראות בשימוש ציוריה כעדות חיה במשפט אייכמן. בנוסף ליצירותיה, הספרים והעדויות של האומנית, וספר שנכתב על החיים בגטו סיפקו לי מידע נוסף להבנת הלך רוח התקופה.

1  דר' רוזנברג פ. גטו קובנה, אורט העולמי ובית לוחמי הגטאות, פברואר 2006,     <