טכניקה לייצור ועיטור הגלוסקמות מול שיטות בתעשיית כלי האבן בתקופת בית שני
2 007
תוכן העניינים
רשימת איורים ותמונות —    3
מבוא –    4  חלק א'—גלוסקמות      5
חלק ב'—תעשיית כלי האבן בימי בית שני .   14
חלק ג'—ייצור הגלוסקמות בתעשיית כל האבן: דמיון והשוני -.    20 סיכום ..     22
ביבליוגרפיה -…     23
רשימת איורים ותמונות איורים
1 . צורת הגלוסקמה
2 . צורות המכסה
3 . תפיסת המכסה
4 . חיתוך חריץ 5. חיתוך שקד
6 . חיתוך משולש 7. שלבי ציור רוזטה בעזרת מחוגן תמונות
1 . מכסה של הגלוסקמה בשלב עיבוד ראשוני, הר צופים
2 . גלוסקמה מעוטרת בחריטה
3 . גלוסקמה המשלבת בעיטור חריטה חופשית
4 . גלוסקמה מעוטרת בתבליט 5. עיטור עם חלקי רוזטה לא גמורים
6 . פטיש קרדום ויתד ניתוק, מחצבה הר צופים 7. איזמל וחלקי ברזל ממחצבה בחזמא
8 . מסבי ברזל לקביעת גוש אבן על המחרטה, הר צופים 9. שפות של כלים הגדולים דמויי גביע מעוטרים
1 0. שפות של כלים גדולים מעוטרים במשולשים
1 1.שבר טבלה של שולחן מעוצב
1 2. שברי של הטבלאות מעוצבים בדגם רוזטה תקציר .
בתקופה הרומית הקדומה יהודים היו בעצם מונותאיסטים יחידים בין עמים הפאגאנים, לכן אומנות יהודית מהתקופה הזו שונה מאומנות אחרת והדבר בא לידי ביטוי בקאנונים המקובלים כשמקורם בדת וחוקים דתיים.
הצרכים המבוססים על דת יהודית גרמו להתפתחות תעשיות אומנות שאינן מוכרות בתרבויות אחרות. עבודה הנוחכית עוסקת בסוג המרתק ביותר של יצירות ייחודיות ליהודים והן הגלוסקמות.
 ייצור הגלוסקומות התחיל במחצית של מאה הראשונה לפנה"ס, כאשר בקבורה יהודית הופיע מנהג חדש. לפיו אחרי קבורה ראשונה בכוכי מערות קבורה ושהיית הגופה בתוכם במשך זמן מסויים, הכוכים רוקנו וכל העצמות נאספו במטרה להיקבר שוב. לפני כן העצמות נשארו לרוב מעורבבות בפינת המערה. עם מנהג החדש, העצמות נאספו בצורה אינדיוידואלית והוכנסו לתיבות קטנות יחסית שהן היו הגלוסקמות. על פי הממצאים הארכיולוגיים ברור כי המנהג הזה היה מאוד מקובל בתחברה היהודית של התקופה אבל זאת רק עד חורבן בית שני, כלומר בערך עד שנת 70 לספה"נ, כאשר אחרי כך התופעה של קבורה משנית בגלוסקמות כמעט נעלמה. פרק זמן יחסית קצר בהיסטוריה של הופעת הגלוסקמות משך את תשומת הלב של החוקרים, אך לא רק זה. כתוצאה מדבקות היהודים של אותה תקופה בחוקי התורה, האומנות היא אנ-איקונית, כלומר חסרת דמויות, הדבר גרם להופעת דימוים מעניינים ביותר שמצאו את מקומם גם על הגלוסקמות. עיטורים על הגלוסקמות עוררו וויכוחים רבים בנושא המשמעות הדימויים ולא נפסקו עד היום. במטרת העבודה הזו לסייע למחקר על הגלוסקמות בעזרת תיאור טכניקה של יצור הגלוסקמות ועיטורן, והשוואת הטכניקה הזו לשיטות עיבוד אבן אחרות של אותה התקופה. כאמור, טכניקה היא מרכיב חשוב באומנות הקדומה ושיחזור הטכנולגיות יתכן ויוכל להביהר נקודות עיקרוניות לוויכוח הקיים. על מנת לעשות זאת בצורה הברורה ביותר, עבודה מחולקת לשלוש חלקים. הראשון מביא תיאור מדוייק של שיטות העבודה על גלוסקמות ועיטורן ומתמקד במאפיינים ייחודיים ליצור הגלוסקמות. חלק זה מסתמך בעיקר על עבודה של רחמני (Rahmani L.Y.) ופיגרס (Figueras P.) שעוסקות בגלוסקמות ועל חומר ויזואלי מקטלוג של רחל חכלילי שמציג גלוסקמות מעוטרות שנמצאות במוזיאון הכט. מקור נוסף הוא מאמר שנכתב בעקבות חפירות בהר צופים על ידי דוד עמית, יוחנן זליגמן ואירנה זילברברג. החלק השני עוסק בשיטות עיבוד וייצור של כלי האבן האחרים בתקופת בית שני וזאת בכדי למצוא מאפיינים משותפים או מנוגדים לייצור הגלוסקמות. חלק זה מתבסס על ספר של יצחק מגן שהוא "תעשיית כלי האבן בירושלים בימי בית שני" ומציג בצורה ברורה מאוד את היבט הטכנולוגי של תעשייה כלי האבן. החלק השלישי, בעצם, משווה את שתי התופעות: תעשיית הגלוסקמות הייחודית ותעשייה של כלי אבן אחרים, ומיסה לקבוע האם אכן ייצור הגלוסקמות בלתי נפרד מתעשיית כלי האבן מבחינה טכנית והאם קיימות  נקודות משותפות אחרות. ולבסוף, עבודה תציג באיזו צורה הקשרים שיווצרו משפיעים על המחקר  וויכוחים הקיימים בתחום.