הקדמה לפני ניתוח הפרק בצורה מעמיקה פרשנית, נאמר מספר מילים על השוואת פרק כ'.
כידוע חד הדברים החשובים הוא להראות לתלמיד שאפשר להשוות קטע בתנ"ך לקטע אחר ובכך ללמוד דברים שונים ומגוונים.
·        בשני מקומות בתורה פרץ משבר חמור מחמת מחסור במים, בעת נדודי ישראל במדבר. הראשון היה בתחילת דרכם – ברפידים, (שמות י"ז א-ז), והאחרון היה בשנה האחרונה לנדודי העם במדבר – במדבר צין.     [התקרית הראשונה שאירעה מיד לאחר קריעת ים סוף במדבר שור (שמות ט"ו כב- כו') לא הייתה חמורה, שהרי כעבור שלושה ימים נמצאו מים, אלא שהיו מרים, והומתקו ע"י השלכת עץ לתוכם. הייתה כאן תלונה, אבל לידי משבר לא הגיעו. עניין המים נזכר גם בפרק הבא (כ"א ה') אבל רק בדרך אגב] ·        המקום שהיה בו המשבר הראשון נקרא "מסה ומריבה", ובשני לא נזכר מתן שם למקום בצורה מפורשת, אלא נאמר:"המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם", ובסוף ספר דברים:"מי מריבת קדש מדבר- צין".
·        תאור המתח שהלך וגבר בשני אירועים אלה, דומה מאוד גם מבחינת הלשון וגם מבחינת התוכן.
מבחינת הלשון:
שמות י"ז במדבר כ' ואין מים לשתות העם ולא היה מים לעדה וירב העם עם – משה וירב העם עם – משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בני ואת מקני בצמא ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו ולמה העליתנו ממצרים   מבחינת התוכן:
ברפידים אומר משה :"מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסלוני" (שמות י"ז ד), ובמקביל לזה בספר במדבר :"ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד" וכמו שציין ראב"ע: כדמות בורחים.
בשני המקומות התפתח המשבר למימדים גדולים ומסוכנים מאוד, ומשה חשש לחייו.
*ישנו גם דמיון בפתרון המשבר – הוצאת מים מן הסלע בדרך נס. (ישנם כאלה שיתנו לכך הסבר גיאולוגי להוצאת מים מן הסלע, אומנם הסבר זה אינו עומד במבחן המציאות. אומנ מצויים סלעי גיר בערוצי חצי האי סיני, שמהם מטפטפים מעט מים, ומכה חזקה על פני האבן, וזרם מים פורץ מן השכבה התחתונה, אולם אין להניח שיש בזרם כזה ובכמות מים כזו להשקות את כל העם ואת בעירם.
ועוד, האם דבר זה היה ידוע רק למשה ולא לאף אחד משישים ריבוא? ולא ניצלו זאת!!! מעבר להנ"ל ישנם גם הבדלים רבים בין שני המעשים שמות י"ז במדבר כ' אין זכר לשמו של אהרן בפסוקים אחדים חסר שמו של אהרן משה נצטווה לקחת אתו מ'זקני ישראל' ואת מטהו אשר בו הכה את היאור משה נצטווה להקהיל את העדה, ועליו לקחת את המטה מלפני ה' משה נצטווה להכות בצור נצטוו משה ואהרן לדבר אל הסלע ·        האירוע מסתיים ברשתנו בעונשם של משה ואהרן , שלא יביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נשבע ה' לתת להם "יען לא האמנתם בי להקדישני".
שאלות רבות צצות לפנינו בלימוד זה, מהן שאלות שיישובן אינו מעורר קשיים של ממש, ומהן בעיות שיתלבטו בהן מפרשי המקרא בכל דור ודור עד ימינו. ראשונה לכולן היא החזרה עצמה על המאורע בצורה כמעט דומה, פי שראינו בתחילת מסעם ובסופו. במקרא, ובמיוחד בתורה, מצויות פרשיות כפולות, חוזרות ודומות, ברם מי שמעיין בנושאנו ללא דיעה קדומה, לא יתפלא על עצם העובדה, שבמדבר מתעוררת פעם פעם בעיית מים, המכבידה מאוד על הנודד הבודד, וכל שכן על עם שלם מטפל בטף, צאן ובבקר, במשך תקופה ארוכה של 40 שנה (וללא האגדה הרווחת בדברי חז"ל על בארה של מרים [תענית ט'], שסיפקה מים לעם ישראל במדבר, כמעט שלא היינו מוצאים ידינו ורגלינו כדי להסביר את קיומם של שש מאות אלף רגלי [לבד מטף] ללא מקורות מים במשך 40 שנה. אם יש מקום לתמיהה הרי הדבר הטעון הסבר הוא – שרק שתי פעמים פרץ משבר זה בשל חסרון במים. שני האירועים שבשני קצוות התקופה וכן התלונות הקטנות שהזכרנו הם עדות חותכת לכך, שהבעיה החמורה הזו הציקה לעם במשך כל הזמן, ולעת מצוא הביאה לידי משבר. גם פתרון המשבר, הדומה אף הוא בשי האירועים, אינו מפליא כלל :"המוציא לכם מים מצור החלמיש" היא הדרך הטבעית ביותר לפתרון הבעיה.                                                                                                       הבעיה הקשה יותר שהתלבטו בה מפרשי המקרא בכל הדורת היא מה היה חטאם של משה ואהרן בפרט של אהרן אשר לפי עדות הכתובים לא היה פעיל בפרשתנו , ומה פשר האשמה "לא האמנתם בי להקדישני", שהביאה עונש כל כך קשה , עד שלא זכו להכניס את ישראל לארץ?                                            על הבעיות והקושיות הנ"ל נפרט בהמשך בניתוח פרשני המקרא.        הערה! במהלך השיעור אני בחרתי שלא להכניס את השוואת פרקנו לפרק בספר שמות, וזה עקב רעיון שרציתי להעביר לתלמידים, וההשוואה הייתה קוטעת את הרעיון. אולם אם הייתי מורה קבוע בכיתה הזו הייתי מכניס גם את השוואה זו לתוכנית הלימוד, לכן עקב החשיבות שיש לדבר, נתתי את המטלה הזו בשיעורי בית, למרות שבשיעור לא היה זמן לדבר.
·  נקודה נוספת שראוי לציין היא, שעל י"ג הפסוקים העוסקים בחטא משה ואהרן בהם נעסוק בשיעור, ישנן פרשנויות, מסרים ומיומנויות רבות שאפשר להקנות לתלמיד, אך מפאת קוצר הזמן שעומד לרשותי החלטתי לאחר שיקול דעת ומחשבה רבה, לבנות את השיעור על קו מסוים (שיפורט במערך השיעור), אשר יקנה לתלמידים מיומנויות ומסרים רבים, וכן חומר אשר יוכלו להשליכו לעל נושאים אחרים אשר לא קשורים ישירות לפרקנו ("מדוע ה' מדקדק עם צדיקים חוט השערה"  – ננסה לענות על שאלה זו בשיעור, שזוהי בעצם שאלה המתקשרת לפרקנו באופן עקיף, וכן זו שאלה יסודית באמונה).