בריאת העולם לפי הרמב"ם תוכן עניינים:
א. הקדמה ב.  בריאת העולם בפילוסופיה  ג.. פעלו הרוחני של הרמב"ם ד. בריאת העולם בכתבי הרמב"ם ה. האל ומעשה הבריאה בעיני הרמב"ם ו. סיכום ז. ביבליוגרפיה א. הקדמה המחשבה האנושית הייתה טרודה מאז ומעולם בשאלת הבנתו של הקיום האנושי, מקורו, תכליתו ומשמעותו. הניסיונות להסביר את היקום נועדו להביא להבנתו בקרב בני האדם. לכל התרבויות היו סיפורי בריאה שמהווים את סיפורי המסגרת של המיתוסים העתיקים, וכמובן שסיפורי הבריאה עומדים גם כאבני בסיס בשלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות.
שאלת משמעות העולם וחוקיו העסיקה גם את הפילוסופיה מראשיתה.
כתחום על חקרה הפילוסופיה אף את היחס שבין טבעו של העולם לבין סיפורי המיתוסים, וניסתה ליישב את הבעיה, שמאוחר יותר הוגדרה כשאלת היחס שבין המדע הקיים והמתפתח לבין תפיסות של אמונה, ובחנה את הסתירות ביניהם.
בימי הביניים ניסו פילוסופים רבים ליישב את השקפותיהם של אריסטו ואפלטון עם סיפור הבריאה המקראי. ענייננו בעבודה זו ממוקד בתפיסת הבריאה של הרמב"ם, הוגה הדעות החשוב ביתר שקם ליהדות, אשר חי ופעל בימי הביניים. גם הרמב"ם בהגותו התייחס לתפיסות הבריאה, שהובעו על ידי הפילוסופים היוונים הקדומים, והתווכח עמם בנושא זה לאור אמונתו הדתית, המכתיבה את יהדותו. נושא זה מורכב במיוחד, מכיוון שפרשנות עיקרי תפיסתו של הרמב"ם בשאלה זו שנויה במחלוקת בקרב החוקרים, משום שהטקסטים העיקריים המתייחסים לבריאה ולאלוהים אינם בהירים ורב בהם הסתום על הגלוי.
נפתח תחילה בתיאור קצר של נושא בריאת העולם בפילוסופיה (פרק ב'), נעבור לתיאור פעלו הרוחני של הרמב"ם (פרק ג), ואחר כך נקשור בין השניים ונדון בהרחבה בתפיסת בריאת העולם בכתבי הרמב"ם (פרק ד') ובתפיסתו את האלוהים (פרק ה').