תקציר תוכנית ההתערבות- אבחון והתערבות בבית הספר לתלמידים עם לקויות למידה:
1 .       האבחון והשיטות בהן נעשה האבחון ואיתור הצרכים:
האבחון ותוכנית ההתערבות שערכתי בביה"ס מתארים סוג של "מחקר פעולה". על פי צלרמאייר (2002) "מחקר הפעולה". כאשר קיימים מספר סוגים של מחקרי פעולה אחד מהם הוא מודל אמנסיפטורי-ביקורתי, אשר התפרסם בשנות השמונים ועד ימינו. מודל זה מושתת על תפיסה פוסט-מודרניסטית של שינוי, כאשר נקודת המוצא היא כי המחקר מבוצע על ידי פרטים הפועלים במערכת – מורים או עובדי הוראה אחרים המבקשים להבין את המציאות החברתית-פוליטית שבה הם פועלים ולחולל בה תמורה יחד עם אחרים משמעותיים.
 מחקר הפעולה שערכתי הוא ברוח מודל זה. לצורך הבנת מציאות בית הספר ערכתי את האבחון בניסיון להבין את בית הספר כתמונה רחבה, מסועפת ומורכבת, הכוללת דמויות שונות, שאיתם ערכתי  שיחות וראיונות: מנהלת, יועצת, מחנכות, מורות מקצועיות, מורות שילוב ותלמידים.  ב. ההתערבות  המתכוננת כללה את  השתתפותן של מספר מורות השילוב ותלמידים, במחשבה שהתערבות זו תשפיע על מורים נוספים ואנשי צוות נוספים הן על התלמידים.
לביצוע האבחון נעזרתי בכלים קונסטרקטיביסטיים כחלק מהמתודולוגיה האיכותית: ראיונות, קריאת חומרים כתובים ותצפיות,  בעיקר "שיחות מסדרון" לא פורמאליות  שנערכו לסירוגין במהלך שני הסמסטרים. המחקר האיכותי מייחס חשיבות עליונה לחוויות המלאות והעמוקות שחווה האדם ככלי להבנה מרבית של המציאות המורכבת (צבר בן יהושע, 1990). ג. בתהליך איתור הצרכים , המהווה צעד אחד במחקר פעולה, השתמשתי בכלי הערכה שונים ומגוונים, הכוללים תצפיות, שאלונים, ראיונות, איסוף חומרים כתובים ו"שיחות מסדרון". כאשר בכל פעם הוספתי כלי מחקר אחד על אחר, בהתאם לנסיבות שהיו בשטח, ולאחר חשיבה רפלקטיבית על מהלך העניינים
בתהליך.
2 . מה התגלה: הצרכים שאותרו באבחון  כוללים שלושה מוקדים מרכזיים:  דפוסי תקשורת בינאישית לקויים בין המנהלת לצוות המורים ותחושת חוסר הכלה  והערכה של המורים על ידי המנהלת. צורך נוסף הינו ביצירת תנאים מתאימים להכלת תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בבית הספר עבור התלמידים. וכן צורך של מורת השילוב והמערך המשלב וכלל המורים (באופן עקיף) בבניית פרוצדורות עבודה מתאימות תוך יצירת ידע , הבנה לתחום השילוב והתאמות בשטח למצב המשתנה בבית הספר מבחינת הגידול במספר התלמידים המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים ברמה הלימודית (קרי תלמידים בעלי לקויות למידה).
3 . א.  ראציונל תוכנית ההתערבות שבניתי:  מאפשרת  למורים להכיר  כלים  חדשים להערכה מעצבת  למידה אלטרנטיבית לזו הקיימת בבית הספר ומתואמת לצרכיהם של התלמידים ה'חלשים' מבחינה לימודית. כמו כן, פרוצדורת הערכה זו מאפשרת מגע בינאישי מכיל בין המורים לתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים. באמצעות בניית מודל התערבות זה ניסיתי לענות על כמה צרכים במקביל מתוך מחשבה כי באמצעותה אוכל לסייע בפיתוח היכולות והכוחות הנדרשים למורים ולתלמידים עצמם לצורך תחושת רווחתם האישית. כמו כן,   ההתערבות מכוונת למנוע התפתחות של קשיי הסתגלות בתלמידים עם לקויות למידה באמצעות טיפוח תחושת המיטביות האישית ומתן כלים למיצוי מרבי של היכולות והכישורים של תלמידים אלו. ב. מטרות ההתערבות:
מוקד ההתערבות שלי עסק בתלמידים עם לקויות למידה ובמורות השילוב. כאשר תוכנית זו תיבנה ברוח הגישה הסולוטוגנית (אנטונובקי,
1 998)  במטרה לחזק את הגורמים הבריאים דהיינו לחזק ולטפח מיומנויות לימודיות, להקנות לתלמידים כלים ומיומנויות התמודדות חיוביות שיאפשרו שליטה והתמודדות טובה יותר במסגרת חייהם הלימודים בבית הספר וכן במצבי חיים שונים.  כמו כן, תקוותי היא שבאמצעות התערבות זו, שמשמעותה ארגון החוויה הלימודית אצל התלמידים המתקשים באופן חיובי יותר, תשפר את תפיסתם העצמית ואת האינטראקציות שלהם עם המורים המחנכים וכלל קהל המורים בצורה שתבנה את המציאות הבית ספרית באופן חדש שמאפשר להכילם  בצורה תומכת, מלאה וחיובית יותר.  מטרת העל של תוכנית ההתערבות היא יצירת שינוי ושיפור במעמדו הלימודי (ועקב כך גם החברתי והאישי) של התלמיד עם לקות הלמידה בבית הספר. כפועל יוצא מכך, האמצעי באמצעותו אשיג את השינוי  בתוכנית  ההתערבות הוא-   העצמת תלמידים עם לקויות למידה בבית הספר "****" בשכבות ג'-ו'.  הבחירה במילה העצמה איננה מקרית. לפי סדן, 1993
העצמה (Empowerment )  היא תהליך שמשמעותו היא מעבר ממצב של חוסר אונים (מצב פאסיבי) למצב של שליטה יחסית בחיים  ( מצב פעיל), בגורל ובסביבה. מעבר זה יכול להתבטא בשיפור תחושת היכולת להפעיל שליטה על תחומי חיים שונים (סדן, 1993).  בדומה העצמה פסיכולוגית מוגדרת על ידה  כ"תהליך של שינוי אישי, שבו האדם מצליח לממש פוטנציאל של עוצמה ושל יכולת תודות ליצירת תחושה של מסוגלות עצמית" (סדן,1993). למעשה, העצמה מושתתת על האמונה שלבני האדם יש כישורים ויכולת, אך הם זקוקים להתנסות ולהזדמנויות כדי להביאם לידי ביטוי (סדן,
1 996).  מתוך מטרת העל נגזרות מטרות אופרטיביות שמחולקת למטרות ארוכות טווח וקצרות טווח כמו כן למטרות מול מספר  מעגלי/אוכלוסיות התערבות (קהלי יעד): 
1 . תלמידים 2. מורות השילוב
3 . מורות מחנכות וקהל המורים בכללותו. ג. תכנון תוכנית ההתערבות בשלבים: ההתערבות  עם התלמידים בעלי לקויות הלמידה תיעשה לפי רציונל של מודל למידה מתווכת. דפוסי החשיבה שנקנו בעזרת ההתנסות בלמידה מתווכת עושים את המפגש הישיר ליעיל יותר ומאפשרים לילד לקלוט כמות רבה יותר של מידע, ללמוד ממנו ולעשות בו שימוש.
 לפי   פוירשטיין ואגוזי, 1986.  למודל זה יתרונות רבים: המתווך משפיע על הילד גם באמצעות ויסות הקשב של הילד והכנתו מבחינה רגשית והנעתית לקלוט את הגירויים שהמתווך מעוניין בקליטתם. המתווך מוסיף לגירויים מרכיב ערכי של משמעות, בנוסף, באמצעות התיווך לומד הילד להתמקד, להתבונן ולהבחין, ליצור יחסים, לארגן ולסדר נתונים. וכן בעקבות התיווך נוצר אצל הילד רפרטואר עשיר של התנהגויות קוגניטיביות.
ד. מבנה ההתערבות: זמן:
 כחודשיים מרוכזים.
(מאי-יוני) הקבוצה:
קבוצת התלמידים –10 תלמידים עם לקות למידה מכיתות ג'-ו'. המפגשים:
*נעשו בין 6-7 מפגשים למידה של אסטרטגיות למידה בפורמט הנחיה שלי ושל מורות השילוב את התלמידים בעלי לקות הלמידה שנבחרו.
2 מפגשים פורמאליים עם המורים- מפגש פתיחה לפני העברת הסדנה ומפגש הצגת תוצרי הסדנה וסיכום.  מפגשים לא פורמאליים עם מורות השילוב והיועצת:
שיחות מסדרון, שיחות טלפון, שיחות אישיות. תכליתן של השיחות לכתוב את מפגשי הסדנאות ובמהלך הפעלת הסדנאות לבצע הערכה ומעקב אחר הפעילות בתוכנית, לבסוף שיחות סיכום ומשוב. 
4 מפגשים עם מנהלת בית הספר-  מפגש להצגת התוכנית, מפגש לאישור הפעלת התוכנית, מפגש עדכון ודיווח ומפגש לסיכום.  מקום:
מפגשים עם התלמידים – באחת מכיתות מורות השילוב.  כמו כן, בניית סדנא  נפרדת בת 2 מפגשים למורים בחדר מורים- הצגת הנושא לקויות למידה מאפיינים וכלים להתמודדות וכן תוכנית ההתערבות ומטרותיה.
 סדנא ביום נוסף בתום הפעלת התוכנית- הצגת תוצרי ההתערבות שיתוף וקבלת משוב. לשיפור תהליכי למידה בתלמידים עם לקות למידה תוך כדי טיפוח וחיזוק תחושת השייכות של התלמידים לבית הספר. ה.
הערכת הצלחת ההתערבות (סיכום ,מסקנות ורפלקציה). תוכן עניינים: תיאור בית הספר 3-13
א.      רקע על בית הספר -..3
ב.      הצוות הארגוני (הרכיב האנושי) -3
ג.       מבנה בית הספר (רכיב פיסי) -4-6
ד.      פרויקטים בית ספריים (רכיב רוחני ורכיב אנושי) –6-8
ה.      פרויקטים "מיוחדים" לטיפול בבעיות אלימות ולתלמידים בעלי צרכים מיוחדים 9-10 ו.        מערכת היחסים בין צוות המורים למנהלת (רכיב אנושי) –..10-13
תהליך איתור צרכים –13-16
ממצאים / צרכים שאותרו במהלך האבחון ודיון -16-20 סיכום האבחון ומיקוד הצרכים 21
שיקולים בבחירת מוקד ההתערבות -21-23
ההתערבות -.23-55
א.      רקע תיאורטי -..23-26
ב.      מטרות ההתערבות 26-28
ג.       תכנון תוכנית ההתערבות בשלבים –.28-29
ד.      מבנה ההתערבות -..30 ה.      קביעת מדדים להצלחה –30-31
ו.        קביעת דרכי הערכה –…31-32
ז.        תיאור ההתערבות .32-47
ח.      הערכת ההתערבות 48-53
ט.     סיכום ההתערבות .53-55
רפלקציה -…55-58
ביבליוגראפיה ..59-61
נספחים- מקבץ ראיונות, תצפיות, רישומי שדה וחמרים כתובים שנאספו לצורך האבחון                       וכן חומרי עזר לסדנאות שהועברו.