החוג שם הקורס:
שם העבודה:
דמות הילד הערבי בתיאטרון הישראלי מרצה:
ד"ר שם הסטודנטית:
ת"ז מס': תוכן העניינים
מבוא – 2
פרק ראשון הערבים בישראל – השתקפות במדיה – 4
      1.1
פרק שני            המחקר         3.1 מטרת המחקר          3.2 שאלת המחקר          3.3 אוכלוסיית המחקר –          3.4 שיטת המחקר          3.5 ממצאי המחקר –          3.6 דיון בממצאים — פרק שלישי סיכום ומסקנות
5 ביבליוגרפיה – 26
מבוא
 גם עם תחילת המאה החדשה (21), הדרמה נשארה האמנות הפופולארית מכולן. יותר מאי פעם נכתבות, מוצגות ומוסרטות דרמות לתיאטרון, לקולנוע ובמיוחד לטלוויזיה, ובהן צופים המונים. בין שלושת המדיות תנועה בלתי פוסקת של יוצרים, רעיונות, תסריטים וטכניקות.
דרמה היא האפקטיבית מכולם בגלל הכיוון הישיר, ולא כמו טלוויזיה שבה ילדים, נוער ומבוגרים צופים במשך עשרות שעות, והיא בעיקרה מדיום דרמטי ורוב החומרים הנצפים בה – כולל ה"מציאותיים" – הם סוגים שונים של דרמה. שאלת העבודה הזו היא איך התיאטרון הישראלי מציג את תדמיתו של הערבי בישראל, ובמיוחד את תדמיתו של הילד הערבי?
המקורות בנוגע למיקום הילד הערבי בתיאטרון הישראלי הן כמעט אפסיות, לכן היה צורך בעבודה זו לדון בתדמיתו של הערבי בכלל בישראל, באם זה ילד, נער או מבוגר. בכדי לדון בסוגיה זו, היה צורך לדון גם בתדמית התיאטרון הישראלי בכלל, כולל התיאטרון הערבי בישראל. מכיוון שהתיאטרון משקף בדרך כלל את המציאות בה אנו חיים, אם זה בצורה ריאליסטית או סוריאליסטית או כל שיטה אחרת, מצאתי לנכון לבדוק את תדמיתו של הערבי בישראל בתוך הספרות הישראלית, בתוך השירה, ספרי לימוד, וגם בקולנוע הישראלי. אחד הסרטים הכי משקפים את המציאות של הגבר הישראלי והגישה שלו לערבים בישראל, לפלסטינים והערבים בכלל, הוא הסרט "מאחורי הסורגים" שהוא סרט דרמה ישראלי משנת 1984, בכיכובם של ארנון צדוק ומוחמד בכרי.  עלילת הסרט מתרחשת בבית סוהר בו יושבים יחד אסירים יהודים וערבים. הדינאמיקה בין האסירים מתהדקת סביב שביתה שהם מארגנים נגד שלטונות הכלא, כשהנהלת הכלא מנסה לשבור אותם ולהפריד ביניהם. פרק קטן מעבודה זו ידבר על הסרט הזה ודמות "הערבי" בכלל בעיני הישראלי.
עבודה זו בדקה היפותזה אחת מאספקטים שונים:
"הילד הערבי בישראל הוא אויב, נחות, חסר השכלה ומלוכלך".
בכדי להגיע לתוצאות אמת המשקפות את דעותיהם של ישראלים שונים בנושא, הכנתי שאלון מיוחד (ראה נספחים) לבדיקת ההנחה של המחקר, והגעתי למסקנות שונות המפורטות בחלק האחרון של העבודה.