תקציר כיום ניתן לראות כי בכל קבוצה יש מנהיגים ומונהגים. ובכלל זה בכיתה, לבני האדם ישנה היכולת להשפיע זה על זה. האדם המשפיע יכול לגרום לשינוי כלשהו אצל הזולת. כל אחד מאתנו יכול להשפיע במידת מה על אחרים, תחום ההשפעה יכול להיות בלחשוב אחרת או להרגיש אחרת וגם להתנהג אחרת. לכל אחד ישנה השפעה שונה ישנם כאלה שהינם בעלי השפעה רבה יותר ביחס לאחרים. אנשים אשר הינם בעלי השפעה מרובה על אחרים מכונים מנהיגים. המנהיג מלכד סביבו את הקבוצה ומכין אותה לקראת השגת מטרותיה. בלעדיו, הקבוצה מהווה אוסף של פרטים, שכל אחד מהם צועד לכיוון אחר. המנהיג הוא בדרך כלל האדם בעל ההשפעה הגדולה ביותר על פעילות חברי הקבוצה ואמונותיה. הוא היוזם פעולות, הנותן הוראות , מקבל החלטות, המיישב מחלוקות והשופט. הוא גם מעניק תגמולים, מעניש, מעודד, נותן השראה, הוגה רעיונות מבריקים ועומד בראש כל פעילות. בכיתה יש מנהיג פורמלי – המורה. הוא ממונה על ידי מערכת החינוך ותפקידו להגשים את מטרותיה.
המורה הוא המנהיג הלגיטימי והמרכזי בכיתה. עובדה זו היא תוצאה של אחריות שהוטלה עליו בתוקף תפקידו, ומנהיגותו בכיתה נתפסת גם בעיניו וגם בעיני תלמידיו כבלתי מעורערת. לצדו של המורה מתפתחת בדרך כלל מנהיגות לא- פורמלית, הצומחת מתוך התלמידים. למורה, וגם למנהיגים הלא-פורמלים של הכיתה, יש השפעה רבה על התלמידים – לא רק על תהליכי הלמידה שלהם, אלא גם על התנהגותם בחיי היום-יום במסגרת בית הספר, ובמקרים רבים – גם מחוצה לו.
העבודה עוסקת בשישה נושאים עיקריים המתארים את המנהיגות, כאשר כל נושא "נוגע" בצורה אחרת בנושא המרכזי של העבודה המורה כמנהיג בכיתה.
הנושא הראשון עוסק בסוגייה האם המורה הינו מקור לידע או מחנך? קיימות שתי קטגוריות מרכזיות בתפיסת דיוקנאות המורים, קטגוריה אחת שמה דגש על תכונותיו האישיות (המורה כמחנך) ואילו והקטגוריה השנייה שמה דגש על הידע שלו הדיסציפלינרי והדידקטי.
הנושא השני עוסק בפעילות גומלין כאשר מושם דגש על יחסי הגומלין בין התלמיד למורה שהרי יחסי גומלין עומדים בלב מטרתו של החינוך. המורה שהוא בעל הסמכות העיקרית בכיתה מסביר את החומר, נותן הוראות, פונה לתלמיד וכו'. התלמידים שואלים, עונים, מגיבים למורה ולחברים. זהו תהליך מתמשך של משא ומתן שבאמצעותו מנסים המורה והתלמידים להגיע להסכמה על הגדרת מצב. הנושא השלישי עוסק ב"אקלים הכיתה", לאקלים הארגוני בו פועל המורה ובו לומדים התלמידים, עשוייה להיות השפעה לא מעטה על הישגיהם. אקלים ארגוני זה, המכונה "אקלים בית-ספרי"  או "אקלים כיתתי" יש השפעה על תפיסת נושא ההוראה בכיתה ובמידה רבה האקלים הכיתתי נגזר מן האקלים הבית-ספרי ויותר מכך מסגנון מנהיגות המורה. ממחקרים שונים עולה כי לאקלים הכיתתי השפעה לא מעטה על ההישגים הלימודיים ומכאן שלמנהיגות המורה גם כן השפעה על הישגים אלה. הנושא הרביעי עוסק בסגנונות השונים של המנהיגות ובמודלים המתארים את סגנונות המנהיגות. הגדרת המנהיג אינה אחידה, יש המגדירים אותו עפ"י תכונותיו, ויש המגדירים אותו עפ"י התפקיד או המשרה. המנהיג נתפס, בדרך כלל, כאותו אדם בקבוצה שהינו בעל ההשפעה הרבה ביותר בקביעת מטרותיה ודרכי תפקודה והנבחר בצורה גלויה או סמויה ע"י חברי הקבוצה. הנושא החמישי הוא הנושא המרכזי ובו אציג כיצד מגדירים התלמידים מורה טוב, כאשר מוצגים שני תפקידים שאחד מהם הוא תפקיד המלמד כלומר ההתחייבות העיקרית של המורה היא ללמד, הוא פועל כמבוגר בעל ידע והשכלה אשר משמש כמקור לידע, מסביר ומדגים ואילו תפקידו השני הוא אסטרטג הדמוקרטי כלומר מחובתו של המורה ליצור הזדמנויות לתכנון משותף של המורה והתלמידים.
לדעתי למורה לא מספיק שיהיה לו ידע בנושא הנלמד, לא מספיק שישמש כ"צינור לידע" , זה לא מספיק רק ללמד ושהתלמיד ילמד, הידיעה היא ללא ספק אחד מתנאיה החשובים של ההוראה אולם ברור שלשם הוראה מעולה יש צורך ביותר מכך המורה צריך להיות רחב אופקים, מורה חייב ללמוד בעצמו ולהתעדכן מדי פעם, מורה לא מספיק שיהיה לו ידע בתחום הנלמד אלא הרבה מעבר לכך. ניתן לומר כי למורה ישנם שני תפקידים עיקריים בכיתה, אחד מהתפקידים הוא הוראתי שבאמצעותו מעלה המורה את רמת הידע של התלמידים והתפקיד השני הוא זה הניהולי כלומר לסייע ליצירת אווירה נאותה בכיתה. זהו למעשה השילוב של שני סגנונות המנהיגות והבסיס לקבלתו כמנהיג על-ידי התלמידים. מורה כזה ייתפס על-ידי התלמידים כמנהיג לגיטימי ויקל עליו להוביל את התלמידים להישגים לימודיים. במצב כזה נוצרת בכיתה אווירה של הישגים לימודיים ונוצרים יחסי אמון בין המורה לתלמידים והקטנת המתח והחרדה יובילו להעלאת הישגי התלמידים.
לסיכום ניתן לומר שהידע של המורה הוא אחד הקריטריונים שללא ספק אחד מתנאיה החשובים של ההוראה אולם ברור שלשם הוראה מעולה יש צורך בהרבה יותר מכך.

1 . מבוא. 3
2 . המורה כמקור לידע או כמחנך. 4
2 .1 התקופות ההיסטוריות הקשורות לשינוי אופי הפרופסיונליזציה של המורים.. 8
3 . פעילות גומלין 12
3 .1 יחסי הגומלין בין המורה לתלמידיו 12
3 .2 מאפיינים ביחסי הגומלין בין המורים לתלמידים.. 13
4 . אקלים הכיתה. 15
4 .1 היבטים חברתיים בכיתה וניהול הכיתה ע"י המורה. 15
4 .2 טיפוסי אקלים הכיתה. 17
4 .3 מאפייני אקלים הכיתה. 17
4 .4 יעדי המורה בביצוע התנהגויות ניהול. 18
5. מנהיגות. 21
5.1 סגנונות מנהיגות. 24
5.2 מודלים המתארים סגנונות מנהיגות.
5       5.2.1 מודל של רדין
5       5.2.2 מודלים של ליקרט. 26
      5.2.3 מודל של נדלר וטושמן 27
      5.2.4 מודל של לוין ליפיט ווויט. 27
6 . המורה כמנהיג בכיתה. 29
6 .1 צדדים בעבודת המורה. 29
6 .2 הגדרת מורה טוב על פי התלמידים.. 31
6 .3 אסטרטגיית מנהיגות של מחנך הכיתה 32
7. דיון וסיכום.. 36
8 . ביבליוגרפיה. 39