הקדמה  לפני תחילת לימודיי האקדמאיים הזדמן לי לא אחת לעבוד עם ילדים בעלי צרכים  מיוחדים ועם ילדים בעלי לקויות למידה שונות. בין הילדים היו גם כאלה עם תסמונת ה- ADHD (מה שמכונה בשפה  העממית "בעיות קשב וריכוז המשלבות בתוכן גם התנהגות היפראקטיבית). במהלך עבודתי עם ילדים אלו שמתי לב כי ילדים אלו, מלבד הלקות שממנה הם סובלים והקשיים הנובעים ממנה, מובדלים גם ביחס אליהם מצד מורים וילדים אחרים. הדבר בא לידי ביטוי בהתייחסות שונה של המורים אליהם, בנידוי חברתי ועוד. היה נראה לי שהתייחסות זו יוצרת אצלם חוסר בטחון עצמי  ובעיות נוספות. גיליתי עניין רב בנושא והחלטתי לנסות ולהבין מהי לקות למידה, על מאפייניה וגורמיה. כמו כן ברצוני לבדוק מהם הקשיים בהם נתקלים הלוקים בתסמונת מהן דרכי ההתמודדות של הלוקים בה ושל הסביבה הקרובה של הלוקה בתסמונת זו. בעבודה זו אנסה להתמקד בבדיקת ההשפעה של התסמונת על דימויו העצמי של הילד הלוקה בה.
קורס בנושא ליקויי למידה, שלמדתי במכללה, אפשר לי להרחיב את הידע בנושא ADHD.
מבוא
העבודה דנה בנושא הדימוי העצמי של ילדים הלוקים בתסמונת ADHD. שאלת המחקר היא: האם יש קשר בין היות ילד בעל תסמונת ADHD לבין התפתחות של דימוי עצמי נמוך אצלו.
בעבודה הנוכחית יוצגו מחקרים התומכים בטענה כי ילדים בעלי ADHD הם בעלי דימוי עצמי נמוך. מחקרים אלו מסבירים כי ההתנסויות והחוויות השליליות של הילד מביאות אותו לפתח דימוי עצמי נמוך. לעומת מחקרים אלו יובאו מספר מחקרים שאינם תומכים בטענה שהוצגה. מחקרים אלו מדווחים על דימוי עצמי גבוה ולא מציאותי אצל ילדים אלו. לטענתם דימוי מופרז זה מתפתח  לעיתים כמנגנון הגנה על האגו.
בסיכום תוצג המסקנה כי שתי קבוצות המחקרים מניחים, בנקודת ההתחלה, כי ילדים אלו הם בעלי דימוי עצמי נמוך.