מוסר ועסקים (10523)                                                                                      ינואר
2 007
סמסטר א' 2007
עבודה פרה-סמינריונית העסקת עובדי קבלן בישראל והאחריות המוסרית של הפירמה תוכן העניינים

1 .0       מבוא. 3
2 .0       העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם. 4
2 .1       רקע  4
2 .2       הגדרות. 5
2 .3       היקף התופעה בישראל. 6
2 .4       חקיקה. 6
2 .5       מגמה מתפתחת של אחריות חברתית. 6
3 .0       גישת הכלכלה הקלאסית. 7
3 .1       המיתוסים על עולם העסקים. 7
3 .2       הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית. 10
4 .0       ריסון המערכת העסקית. 13
4 .1       חוק ומוסר. 13
4 .2       ריסון ממשלתי 14
4 .3       ריסון עצמי 17
5.0       עקרונות מוסר בעסקים / מודל השלבים לקבלת החלטות מוסריות בארגון 18
5.1       תועלתנות. 19
5.2       חובות וזכויות. 20 5.3       צדק  22
5.4       סגולות טובות.
5 5.5       הסכמה חברתית. 27
6 .0       אחריות המנהל. 28
6 .1       מודל בעלי העניין 28
7.0       סיכום. 33
8 .0       ביבליוגרפיה. 35
נספח 1: מעט מן העיתונות. 36

1 .0            מבוא
החל מהשליש האחרון של המאה העשרים אנו עדים לתמורות רבות בכלכלה העולמית, הקדמה הטכנולוגית ובכלל זה התפתחות אמצעי התקשורות הפכו את כדור הארץ למה שמכונה "כפר גלובלי" והובילו לגלובליזציה של כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם. גורמים גלובליים כלכליים כגון: התגברות התחרות, שינויים טכנולוגיים מהירים, החלשות האיגוד המקצועי ושינויים במערכת העדפות הציבור הובילו להגמשת שווקי העבודה (רונית נדיב, 2005).
בשוק העבודה של היום התפתחה פרקטיקה של מיקור-חוץ (outsourcing) של תחומים אחדים בפעילות העסקית והפכה בשנים האחרונות מתופעה שולית לאחת מתבניות העבודה הרווחות במשק. בכלל זה העסקת עובדים על-ידי חברות וקבלנים בתחום כוח האדם למתן שירותים ספציפיים, כגון: שמירה, אבטחה, ניקיון ותחזוקה. חברות כוח האדם הוקמו מלכתחילה כדי לספק עובדים לעבודות זמניות ועובדים מחליפים לתקופות קצרות. מעסיקים רבים, ובכללם המדינה, עושים שימוש לרעה בתבנית עבודה זו ומנצלים את גמישותה הניהולית להעסקת עובדים בתנאי ניצול וקיפוח תוך הפרת זכויותיהם כעובדים בדרך עקיפה. פרצות שונות בחוק, עקיפת הסכמים קיבוציים והערפל סביב זהות המעביד מאפשרים את שכירתם של עובדי קבלן בבחינת שירות זמני, למרות שברור לכל שלרוב לא מדובר בכזה (למשל, סביר להניח שפירמה או משרד ממשלתי הזקוקה לשרותי ניקיון עכשיו תזדקק להם גם בעוד שנה ויותר). במקרים רבים לא זוכים עובדי הקבלן להחזרי נסיעות, שעות נוספות, ימי חופשה ומחלה, ביטוחים פנסיונים, פיצויי פיטורין ומרכיבי שכר נוספים אותם מקבלים עובדים מן המניין.
עבודה זו אינה מתמקדת בסקירת תנאי העסקתם של עובדי קבלן ואינה בוחנת את מידת מוסריותם. כמו כן היא אינה בוחנת מוסרית את התנהגותנו כחברה המאפשרת את קיום התופעה (עמדתי בהקשר זה ברורה, ומנוי וגמור לפיה שהעסקת עובדי קבלן בתנאים מפלים אינה מוסרית וצריכה לצאת אל מחוץ לחוק או לעבור תיקונים מהותיים, כאלה שעלולים להעמיד בספק את כדאיותו הכלכלית של ענף עובדי הקבלן).
עבודה זאת בוחנת את מידת אחריותה המוסרית של הפירמה השוכרת את שרותיו של קבלן כוח-אדם ברוח הטענה כי אין אנו רשאים (מבחינה מוסרית) לשכור מישהו שיעשה בשמנו מה שאנו נמנעים (מבחינה מוסרית) מלעשותו בעצמנו – זו דרישה יסודית של עקיבות במוסר ועסקים. במילים אחרות, השערת המחקר היא שאם פירמה מנועה מבחינה מוסרית להעסיק עובדים בתנאים של ניצול וקיפוח, אז על פי העיקרון מעלה, הפירמה מנועה מבחינה מוסרית גם מלשכור את שרותיו של קבלן, שיעסיק עובדים באותם התנאים של ניצול וקיפוח. העבודה כוללת ניתוח של הבעיה המוסרית ע"פ ספר הקורס "מוסר ועסקים – מושגים ועקרונות" (ד"ר אביבה גבע, תש"ס 2000) היקף העבודה תחום לנושאים המרכזיים הבאים מתוך חומר הלימוד: §        גישת הכלכלה הקלאסית §        ריסון המערכת העסקית §        אחריות מוסרית של אדם ושל ארגון §        עקרונות מוסר ועסקים §        מודל בעלי העניין