התמודדויות האיגודים המקצועיים במערב הקדמה עבודה זו תעסוק בהתמודדויות והקשיים שעמדו בפני האיגודים המקצועיים בבריטניה, ארה"ב וצרפת. בפועל ההתמודדויות הינן מרכז פעילותו של האיגוד המקצועי, אשר מתמודד הן ברמה העקרונית בתחום החקיקה והן ברמה הפרקטית המתבטאת במאבקים מקצועיים בתחום תנאי העבודה. הן ההתמודדויות בתחום החקיקה והן ההתמודדויות בשטח עוסקות בזכויותיהם של עובדים ובקידום ענייניהם בעקיפין, כמו צמצום יבוא הפוגע בשוק העבודה המקומי. שאלת המחקר כאמור הינה: מה הקשיים וההתמודדויות שעמדו בפני האיגודים המקצועיים בבריטניה, ארה"ב וצרפת?
בריטניה האיגוד המקצועי הבריטי החל את דרכו כהתארגנות וולנטרית של פועלים, שמהותה דמוקרטית. במהלך הזמן נוצר צורך בהתארגנות בסגנון פרלמנטרי, לצורך קבלת החלטות וייצוגם של העובדים. הקשיים הראשונים שהיו באיגוד המקצועי הבריטי היו מבחינת המבנה השלטוני בתוך האיגוד. מצד אחד נועדו האיגודים המקצועיים לספק את הצרכים של היחיד ושל חברי האיגוד, אולם מאידך הם גם היו מוקדי עוצמה והיוו פיתוי עבור הדמויות הפוליטיות בארגון להשתלט עליו. כלומר, נוצר קונפליקט שבין מטרת הארגון בהגנה על העובדים ומנהיגי הארגון שלעתים אופיינו בשררה, כוח ושלטון. מיסודו נועד האיגוד המקצועי לספק לחבריו שירותים ולהיאבק למענם במישור הכלכלה והיחסים החברתיים. יחד עם זאת, בהיותו של האיגוד ארגון היררכי, קיימת בו נטייה לכפייה, המתבטאת על ידי הרברט ספנסר, שהתנגד למגמות שליוו את עליית האיגודים המקצועיים במאה ה-19 בכך שמדובר בעריצות הממירה מלכים בשלטון מרכזי, באיגודים מקצועיים. ספנסר טען כי האיגודים המקצועיים מחייבים כל בעל מלאכה לשלם להם עבור החברות בארגון ואם לא יעשה כן, הוא ישאר ללא עבודה. משמעות הדבר, שההתנגדות לאיגוד המקצועי נבעה מכך שהזכות לעבוד הינה בידי האיגוד המקצועי ולמעשה הוא מוכר את העבודה לבעל המלאכה, כאשר הפרט המעוניין להתפרנס חייב לקנות אותה  (גרומן, 1968: 97-102). הקשיים העיקריים של האיגודים המקצועיים היו עוד מאז ראשיתם במאה ה-19 בתחום –